בוקר טוב לכולם
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
ב"ה לא היה פיגוע הבוקר, איזו הרגשה להתחיל בה את היום? סיפרתי לכם פעם על הצפרדע? אם תכניסו אותה למים רותחים היא מיד תקפוץ החוצה, אבל אם תשימו אותה במים קרים ותחממו אותם לאט לאט, היא לא תקפוץ, היא תתרגל, עד שתתבשל, אז הצפרדע זה אנחנו, נאנחים מפיגוע לפיגוע, וכל פעם האנחה חלושה יותר ויותר ה' ירחם. שיהיה יום נעים לכולם.
בוקר טוב, רוז, בוקר טוב ושנה טובה. גם אני שמח שהשנה הזו החלה ללא פיגוע, ואני מציע להתבונן גם בצד החיובי של הצפרדע. לעתים היא קופצת, ולעתים היא מתבשלת, אבל לא כדאי לשכוח את התבשיל כולו. יש כאלו (לא במקומותינו) המתענגים על טעמן של צפרדעים. נאחל גם להם שנה טובה. ושוב, רוז, משל הצפרדע סוחף אותנו להכללה פוליטית. בעצם, רצית לומר כמה קשה לחיות שם, בשטחים (הכבושים, המשוחררים) ולהתרגל יום יום לפרעות ולטרור ולחרדה. אז אולי פשוט תספרי על היום-יום הזה, על הקושי והחרדה. איך אתם באמת חיים שם? למה אתם מתרגלים לתבשיל הטרף הזה? למה אתם לא קופצים מתוך המים הרותחים? מה קורה כשאת יוצאת מן הישוב? ספרי לנו את הסיפורים, ואת ההשלכות הפוליטיות אנחנו כבר נעשה בעצמנו. שיהיה יום יפה ונעים ובטוח, דרור
דוקא בתוך הישוב שקט, יותר קל מתל אביב, כשיוצאים החוצה קילומטר לפה, או לשם, יש יריות, נפגעים אנשים. אז אנחנו בסגר, כמובן אנחנו מתבקשים לא לטיל ליד גדרות הישוב, מחשש צלפים, למרות שמ-2 ישובים ערביים בינתיים עוד איןן בעיות אולי מפני שהם עדין לא תחת הרשות הפלשתינאית (הם גם לא רוצים את זה, ככה אומרים הפועלים שעובדים אצלנו, הם אומרים שברשות שוחטים אותם תרתי משמע, יש שילטון דיקטטורי, מי שלא עושה מה שאומרים לו, פשוט מאבד חיים, או שלו, או של הילדים, ושוחטים אותם גם במיסים). אבל 2 ישובים אחרים מעט יותר רחוקים (אבל אנחנו שומעים את המואזין שלהם) , עושים צרות, וצרות בצרורות, תרתי משמע. בדיחה שמסתובבת אצלנו, ערבי פוגש יהודי, שואל היהודי את הערבי "נו מה שלומך איך במדינה שלכם? " "אל תשאל" אומר הערבי "אנחנו צריכים לשלם מס הכנסה, ביטוח לאומי, ארנונה, מס ישוב, מיסי קניה, מע"מ" "נו אז מה" אומר היהודי "אנחנו משלמים את זה כל הזמן" "כן" אומר הערבי "אבל אצלכם כבר רואים את הסוף, אצלנו זו רק ההתחלה" הפחדים? כן אתמול בעלי היקר יצא לירושלים, נסע 15 ק"מ נוספים כי עקף את הכביש בו נהרג לפני מספר ימים תושב האיזור. ואני הייתי על סיכות, באיזשהו שלב, לא היתה קליטה בסלולארי, ולחץ הדם שלי שהוא בד"כ נמו, עלה פלאים. אם מישהו נוסע לת - אביב, אני דואגת, בקיצור לא חסרות דאגות, אבל אי אפשר לדאוג כל הזמן, ואין לנו הרבה ברירות
התבשיל כולו? זה מה שרוצים לעשות לנו!, לבשל אותנו, אבל הם יסתפקו בזה שנשתה את מי ים המוות כמאמרם.
לא נכון דרור השנה הזו התחילה עם צרות , השנה שלנו התחילה מראש השנה א' תשרי, זו השנה שלהם, לא שלנו. אבל אני שמחה שלא היה פיגוע נכון לעכשיו, בתקוה ליום שקט.