מה עושים

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

23/05/2001 | 12:14 | מאת: שומר מסך

כשאחד כמוני דפוק מתעורר בעצבים וכבר צועק בטלפון על אורה שבעבודה ולא יודע איך מתחיל ויגמר היום שאלה קשה בשבילי לפחות

23/05/2001 | 13:24 | מאת: רוז

למה מי עיצבן אותך ?

23/05/2001 | 13:25 | מאת: ציפורנו של אשמדאי

נו, באמת. אני שומע דרך השורות שאתה כבר מצטער שצעקת. תעשה כמוני. תצטער בקול רם בטלפון. תצלצל ותגיד - אני מצטער, אני חמור.לא הייתי צריך לצעוק. וואללה - זה מה זה עוזר... אולי זה נראה קצת בוטה כשקוראים את זה, אבל בהצלחה.

23/05/2001 | 13:28 | מאת: רוז

יש עוד שיטה, חזקה על המילה הכתובה שתשפיע יותר ממילה מדוברת. תכתוב לה מכתב אהבה , תתנצל, תגיד כמה אתה חמור וכמה היא מקסימה, וכו' וכו'. ואם זה לא יעבוד תכתוב עוד אחד, עם שיר, אין אפס יהודה.

יהודה יקירי, מדוע נעצבת כל-כך היום? מדוע הכל שחור? האם אלו עדיין שאריות של החתונה? אתה שואל מה עושים עם אחד כמוך שצועק בבוקר על אשתו, על המלאך השומר שלו. אבל נדמה לי שלא עליה אתה צועק, אלא על עצמך, ולמזלך גם היא יודעת זו, ושבה וסולחת. אם היתה זו הפעם הראשונה, הייתי יכול לייעץ לך הצעות רבות איך לבקש את סליחתה ואיך לשוב ולרצות אותה. אבל זוהי הרי תבנית ששבה וחוזרת, ובעצם אתה, וגם אורה, מתמודדים אתה בדרככם. זה קשה, אבל זה מצליח. כאן, בפורום, אני יכול להציע לך הצעה אחרת. יש כאן רבים אחרים הנזקקים לאוזן קשבת, ולתמיכה, וכשאתה מקשיב להם אתה שוכח מעט את עצמך. אז בוא, הצטרף אלינו, ותן כתף גם לאחרים. ושיהיה לך טום טוב, דרור

23/05/2001 | 14:57 | מאת: רוז

כן נכון, זוכרים את מוריס? כשהוא היה בסביבה יהודה היה במיטבו.

24/05/2001 | 06:03 | מאת: צביקה קומיי

לוקחים אחריות על החיים לוקחים אחריות על הכל ובטח לא יורקים לבאר שממנה שותים ושואבים אורה צביקה

מנהל פורום טראומה והלם-קרב