קושי בלהחזיק נישואין לצד הלום קרב
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
שלום אני נשואה להלום קרב מזה 5 שנים (מכירים 7 שנים), ויש לנו 2 ילדים. מערכת היחסים שלנו התקדמה די במהירות והובילה להרבה שינויים לטובה - נישואים, ילדים, מעבר לקיבוץ בדרום מהעיר בתל אביב וסוג של התחלה חדשה עם עבודות חדשות (שלקח הרבה זמן למצוא). בעלי הלום קרב שרק השנה הודה בכך אך ממאן בכל תוקף לעבור טיפול- אישי או זוגי. קשה לו להתמודד עם הרבה שינויים ולחץ, ובזמן האחרון (עם לידת הילד השני)- אני רואה שהעצבים שלו ואופן ההתמודדות שלו עם הבית והסוגיות שלו- התדרדרו. הוא ממש עצבני, תוקפני מילולית, חסר סבלנות, מתרחק ועוזב את הסיטואציה הרבה פעמים, מעליב ומקלל אותי ועוד. אין אלימות פיזית, אך המילולית די קשה ופוגעת. יש לציין שעם הבנות הוא מושלם, אך כשאנחנו רבים- לא נוקף אצבע ופשוט מסתגר בחדר. אם אני אשים אצבע על נקודה שבה אני חושבת שהכל התחיל להתדרדר מעבר למה שאני מסוגלת להכיל- כשעברנו דירה לקיבוץ וילדתי את בני הבכור כ3 חודשים לאחר מכן. הוא ממש מנסה לדאוג שהכל יהיה בסדר וזה מכניס אותו ללחץ ומכאן לאי יכולת להתמודד ביומיום ברוגע וסבלנות. הגעתי למצב שאני לא יכולה יותר לקבל את הצעקות והקללות בבית והוא גם אמר שמבחינתו שאעזוב. אני חוששת שהאגו שלו והסירוב לקבל עזרה יוביל לפירוק המשפחה. מצד שני- אני כבר לא מצליחה לספוג הכל ולהישאר חיונית ואופטימית. אשמח לעצה..
שלום לך, התיאור שלך מדויק מאוד, ומתאים למקרים רבים של נשים הנשואות להלומי-קרב. לצערי, אם בעלך לא יקבל עזרה וירצה להתמודד עם הטראומה, המצב ילך ויחמיר עם הזמן. את צודקת. אם הוא יסרב לקבל עזרה זה עלול להוביל לפירוק המשפחה. למרות הקושי שהוא חווה, אסור לך לקבל תגובות אלימות, גם אם מדובר באלימות מילולית. עליך לדרוש ממנו לקבל תמיכה. הלם-קרב אינו מחלה, ולכן גם לא ניתן לרפא אותה. אפשר ללמוד להתמודד עם הסימפטומים הפוסט-טראומטיים וללמוד לחיות איתם. הדרך היעילה ביותר להתמודד עם פוסט-טראומה אינה 'טיפול' אלא תמיכה סביבתית, ובעיקר תמיכה של המשפחה ובת-הזוג. לשם כך עליכם לקבל הדרכה זוגית, שתלמד אתכם לזהות את הסימפטומים הפוסט-טראומטיים ולתרגל כלים רגשיים שיאפשרו לכם לתמוך זה בזה. בהצלחה, ד"ר דרור גרין