אתם לא יכולים לבלות פה יותר (ה)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
אני חש מדוכדך , חרד ופחד . אני לא יודע איך ניתן להשאר לנוכח המתרחש בארץ . החרדה והפחד הפכו פה בארץ למצב נורמלי . אנחנו פועלים במצבים בלתי אפשריים . אתמול והיום חשבתי על כל השוטרים העושים משמרות של 13-14 שעות כדי שיהיה לנו ביטחון . מפנים רחובות שלמים , מסכנים את חייהם . אני גם סיכנתי הרבה פעמים את עצמי כדי למנוע את הפיגוע הבאה , את ההרס הבאה . אנחנו חבים להם יומיום את כל הניסים המתרחשים . אני חש מאוד רע על אף כל מאמציהם . כל כוח שבעולם לא תתצליח להחזיר את המצב לקדמותו . קשה למצוא משהו אופטימי ומעודד היום ואני מחפש . הפיגועים של אתמול והיום יחסית גרמו להרבה פחות הרוגים . אך נפשינו כואבת ומתייסרת . אתמול הוציא את כל הצעירים מכל הפאבים ומכל הדיסקוטקים תחזרו הביתה , אתם לא יכולים לבלות פה יותר . זה המצב הבלתי אפשרי שקוטעים לנו את החיים . את הבילויים . את יכולתינו להנות ממשהו . מתי נוכל להגיע למקום מ
אני מצטער שההודעה נקטעה עדיין לא קרה לי שום דבר רע -:) מתי נוכל להגיע למקום בלי לחשוב מה עלול לקרות ? אני ראיתי שמפנים את כל מרכזי הבילוי בירושלים זה כאב לי במיוחד . ברור שלא הייתה ל משטרה ברירה . אך זה תחילה של ניצחון מסויים לדעתי . ההצלחה לשבש לנו את החיים הצליחה . היום הצליחו לשבש את החיים כמה שעות בירושלים ונפצעו די הרבה אזרחים מהלם . מספיק דיכאתי אותכם היום . בידידות . אלן
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
