טוהר או תואר הנשק
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
אז אני לספר לכם שלא הכול זה טראומה זה היה כמה ימים לאחר הפסקת האש ביום כיפור נקלע לידנו שבוי מצרי במילואים לדבריו עיסוקו באזרות היה מורה וכן היה נראה כזה בצבא שירת כנהג אז אחד הקצינים התחיל לשאול אותו שאלות דרכי שדיברתי מעט ערבית שאלות הקשורות בעינני צבא והמסכן כנראה לא ידע להשיב מה שביקש אותו קצין לדעת אז מה הבעיה הוא נקשר מאחורי הזחלמ ונגרר עד צאת נשמתו מידי פעם הזחלמ היה נעצר ושוב אותם שאלות אך נראה שבאמת אותו מסכן לא ידע מאום כי גם אותי אם היו שואלים את אותם שאלות לא הייתי יודע מה לענות אז מה אני בא להגיד כאן שהענין הזה פשוט לא נתפס לי בראש כמו אותו חייל שכתבתי עליו ואיני חושב או חולם עליו בלילות אז לא הכול שחור לבן יש גם באמצע
היי אני כאן יהודה ,מה שלומך , לא הכל שחור או לבן, אתה מתכוון , שאתה יכול להיזדהות עם החיל הזה לשם שינוי,
שלום הכוונה שמקרה זה לא נתפס אצלי כטרואמה משום מה ומה שלומך
שלום אוסנת , אולי תציג את עצמך , בידידות . אלן
שלום אוסנת , אולי תציג את עצמך , בידידות . אלן
בוקר טוב יהודה אני כל -כך מזדזע ממה שראית . החוסר אונים לראות בני -אדם בשפלותם האינושית , ברגעים שיצרים הכי פרימיטיבייים יוצאים החוצה . אני רואה את התמונה שאתה מתאר ומזדעזע . אתה בטח מרגיש קשה שעמדת מן הצד ולא יכולת למנוע את גרירה השבוי . כדי לך לקרוא על סופר יקר ומעולה ס. יזהר. שראה איך אנחנו נוהגים באויבים . בכל המלחמות אחרי שהם נתפסים אצלנו ובעיקר במלחמת יום כיפור . הספר גילוי אליהו . ס. יזהר . כל הספרים שלו מדברים על נושא טוהר הנשק . אני יודע שגם האויבים שלנו לא טיפלו יותר טוב בשבויינו . אך נדמה לי שאין מושג כזה טוהר הנשק . בני-אדם רגילים וטובים הופכים לברברים תוך כדי מלחמה ולא תמיד באשמתם , אלה בגלל האכזריות של המלחמה . בזמן מלחמה האנשים מתנהגים כחיות . ע וברים על כל עקרונות שבזמן שלום לא עוברים עליהם . אני כל -כך שונא מלחמות בגלל שהם הופכים אותנו לחיות . בהזדמנות תספר עוד . אני אשמח לשמוע . באהבה . אלן