בוקר רע מאוד , אין מילים לנחם (ה)

אין מילים ניכולים לתאר את גודל הזוועה . לעולם לא חשבתי שניתן להגיע לרמה כזאת של ברבריות . קשה להאמין בבני-אדם אחרי שצופים מה הם מסוגלים לעולל אחד לשני. התחושה נוראית . חוסר -האונים של כל אזרח הופך להיות טוטאלי . צעירים שחייהם נגדעו בטרם עת ע"י בני-בלילעל . מספר ההרוגים עולה מרגע לרגע . אני מצליח למצוא שלווה ולהרגע . החרדה והאימה הפכו חלק מחיינו ולא ניתן להתכחש לזה . אך אסור לנו להישבר , אפילו שחיים נראים פה רע , מאוד רע ועוד יותר עבורנו שמפחדים להגיע למקומות ציבוריים . קשה לראות את הסוף והיאוש משתלט עליי . אני חש עד כמה אנחנו לאט נהרסים מן האירועים הללו .הכאב והסבל עצום עבור כולנו . לאט ,לאט מתעורר אצלי רגשי -שינאה כלפי עם שמוליד מתאבדים ומחנך לכך והופך אץ אותם מתאבדים לגיבורי- תרבות . מעללים אותם . כמה עצוב שהביאו אותי למצב שאינני מסוגל להאמין שהדו-קיום איתם יהיה אפשרי . אנחנו צריכים להודות הם הצליחו להשניא את השלום . כולנו רוצים עדיין שלום תוך כדי כיבוד הדדי וזכות קיום אחד ליד השני , שלום לא צריך להיות מרחץ דמים , אחרת אף -אחד לא זקוק לשלום כזה . אני מקווה שאוכל למצוא מנוחה ולישון , ונמצא קצת שלווה . אך נדמה לי שאנחנו מתקרבים למלחמה בלתי נמנעת . יהיו עוד הרוגים , פצועים והלומי-קרב וכמה חבל שבני -אדם נהנים לשנוא ולהלחם . כי במלחמות אין מנצחים ומנוצחים . כולם מפסידים , נהרסים ובקושי משתקמים אני שונא מלחמות . לילה טוב . אלן

:-(

בוקר טוב , אלן האם הצלחת לישון ? מילים .......כאב. מלותך נגעו לליבי כי הבעת את הכאב העמוק החבוי בי במצבים הרי אסון כאלה נאתם כוחי המילים מתאדים וראשי מתרוקן מתכן רוצה להיתרגש להתעצבן ו לצרוח ומיד מסיתה הכל הצידה . אני קוראת בצמא מילים ורגשות שלך קולטת ושומעת מידע וחדשות עדכניות אך לא מרשה לעצמי להגיע להיתפרקות להיתרגש זאת ,בדיוק המחלה שלי ואני דוחה את הרגש הזה כמה שיותר , כי ההצפה שתבוא בעקבות, תהיה הרת אסון. ועל כן ,כשקראתי את מה שכתבת אלן , ידעתי שכל מילה כתובה מהלב ושמביעה את מה שאני היתכוונתי להוציא מקווה להישתפר ,ולהיות גם לעזר למי שנזקק לי. ליבי אל החללים הצעירים שחייהם נקטפו אל משפחותיהם שנהרסו ליבי אל הרופאים שעבודת מלאכי עליון להם בפצועים המסכנים,שגופם נהרס, קשה הזוועה מנשא וקשה הסבל מלהכיל זהו מר גורלנו וכולנו נושאים אותו ביחד אולי כך נשרוד . זהו ,יצא לי בכל זאת משהו קטן אני מקווה שלא הלאתי אותך או אתכם אוסנת וליבי לנו לעמנו שחי כל הזמן על חרבו בגלל שמאלצים אותו ..בני שבט ישעמאל,

אני שמח שעזרתי לך אוסנת ואני יכול לומר שנתתי לדמעות להתפרץ החוצה ומצאתי בכך הקלה רבה . אני מקווה שתמצאי את המילים להוציא את המחשבות שמציפות אותך . לא טוב להשאיר את המחשבות להשתלט עלינו. פעם הייתי אטום לחלוטין ולא הייתי מסוגל להביע שום רגש . גם היום אני לפעמים נאטם ולא מביע שום רגש ומוצף ע"י מחשבות . אתמול בלילה באמת לא ישנתי . אוסנת אני מודה לך ומקווה שנדע ימים טובים יותר . אלן