מה קורה לגיבור של הפורום? ליהודה

יהודה יקר, ראיתי שקשה היה לך להתעלם ממה שקורה מסביב, ושכמעט וויתרת על העבודה היום. אבל אל תחשוב שניתן לך לותר בקלות כזאת. אתה הרי הגיבור של הפורום שלנו, וכולנו עוקבים בהשתאות אחרי יכולת ההתמודדות המיוחדת שלך. עכשיו, שאתה גיבור הפורום, אתה גם מורה דרך של רבים אחרים שמתמודדים עם הכאב הבלתי אפשרי של היומיום. אז אל תפקיר אותנו עכשיו. נו, אז מה עשית היום? הלכת לעבודה? אולי תספר קצת? אני ממתין בקוצר רוח, שלך, דרור

יהודה יקר, אני חושב שהיכולת שלך לצאת מן הבית כדי לעזור לאחרים היא גבורה גדולה. ראשית, משום שבאמת קשה לך לצאת מן הבית. זהו קושי מתמשך והיכולת להתגבר עליו דורשת הרבה יותר מאשר אומץ רגעי בשדה-הקרב. ושנית, משום שיכולת למצוא איזו עבודה פשוטה וקלה כדי להוכיח שאתה יוצא מן הבית. אבל אתה בחרת לצאת ולעזור לאחרים, ולראות אותם ברגעיהם הקשים. כלומר, בחרת בפתרון הקשה, ואתה מתמיד בו. היכולת שלך להביט בפניהם של אנשים שאתה מכיר, הנמצאים ברגע קשה בחייהם, היא גם היכולת להביט בפני עצמך ולדעת שלך, כמו לכל נפגעי הלם-הקרב האחרים, אין במה להתבייש. אני חושב שדווקא היכולת שלך להביט בעיניהם של אותם אנשים, מבלי להשפיל מבט, תהיה העזרה הגדולה ביותר שאתה יכול להושיט להם. פירושה שאתה מקבל אותם כפי שהם, ושהם אינם צריכים להתבייש במצבם. וגם אם אינך רוצה להיות גיבור, אני גאה בך. דרור