לאשת חייל רוז

אני יודע שהחלטת להתנתק קצת ואני מכבד את החלטתך אך האמת הייתי רוצה ממך קצת עזרא עידוד או איך שתקראי לזה איך להתמודד עם הקושי לעזור לאנשים קשי יום שגם אני או כל אחד אחר היה יכול ויכול להגיע למצב כזה איני רואה בזאת בושה שאנשים נקלעו למצבים קשים אך יש לי בעיה איך להתמודד עם זה לא האמנתי שגם בעבודה ללא שכר אגיע למצב קשה זה אני יודע שבחוכמך תמצאי פתרונות נאותים את יכולה גם להשיב באיימיל אשמח מאוד תודה יהודה

איזה אשת חיל? מקסימום אמא של חיל, :) מה אומר לך יהודה, דבר ידוע הוא שגמילות חסד, היא זו שתוציא אותנו מהברוך, כל מי שגמל חסד יגמלו איתו חזרה, ולך חפש לך יהודי שלא תמצא בו מידה זו או אחרת של חסד. יש הבדל מהותי בין יהודי לגוי, נניח שיש ליהודי ולגוי, כל אחד בנפרד ילד חולה, וכל אחד מהם נודר מטבע לצדקה, ולא על אף אחד הילדים לא מחזיקים מעמד, אומר היהודי "מילא, נתתי צדקה" והגוי אומר "חבל גם על המטבע, זה לא עזר" ואפרופו גזענות - זו לא הכוונה. אבל מצד שני שואלים השואלים "אם הקב"ה הוא כזה גדול ועשיר וכו', למה הוא לא מפרנס את כל העניים, מסדר לכולם וליה בקיסריה ואוטו חדיש וכו' וכו'" נכון שום דבר לא נפלא ממנו, אבל הקב"ה בקיום העניים, הנזקקים וכו' נותן לנו נקודה להצלתנו, יותר משאנחנו עושים צדקה עם העני עושה הוא עמנו. ישנו סיפור ידוע על אישה ענינה שבאה לבקש ממשפחה מסוימת עוף לשבת, המשפחה גם היא נזקקת, בקושי היה להם עוף לשבת ולעוד יום בשבוע, וגם הילדים האלה שלהם, לא הכי חסונים, אבל אמר הבעל לאישתו "תני לה, יש לנו לשבת, לה איןלשבת, ולמשך השבוע ירחם ה' " וכך הולכת האישה למקרר הריק כמעט לגמרי שלה, פותחת אותו בכדי להוציא עוף לקבצנית ו צועקת צעקה גדולה ומרה, בתוך המקרר יושב מעולץ הילד בן השלוש שלהם, קפוא כמעט למוות, מיד חיממו אותו, והחיו אותו. והתפרסם כנס והוכחה עד כמה הצדקה מטיבה עם בעליה. תאר לך שהיו מחליטים לא לתת את העוף לקבצנית, מה היה קורה? אז תביט בהם , אומללים שאפילו ארוחה חמה אין להם, והם באים לאכול את ארוחתם היומית, אילמלי כן איפה היו אוכלים? ירקות שנזרקו בשוק? שאריות בפח האשפה? ותודה להקב"ה שאתה עדין יכול להועיל ולעזור. וחלקך עם העוזרים. ולא עם אותם נעזרים והרי זו הברכה שלה אני מצפים, להיות עם העוזרים ולא עם הנעזרים.