לרוז

היי שוב אני שמח לבשר ששתי בנותיי חזרו אתמול ארצה נסעתי לשדה התעופה והחזרתי אותן ללהבים הנסיעה מאוד ריגשה אותי ובמיוחד לאור החרדה שבה הייתי שרוי שאולי הן לא תחזורנה היה ממש כייף לחוש ולחבק אותן צביקה

אני שמח בשימחתך.

הי יופי, פעם כשבעלי חזר ממילואים לשבת, הוא הביא איתו חיל לשבות איתנו, אחרי שהבחור התרחץ, הוא בייקש סיכת ביטחון בשביל להחזיק את המכנסיים, אז תיקנתי לו את המכנסים, בצורה מקצועית, והוא כל כך התרגש, והודה לי שוב ושוב, ואז הוא סיפר שאישתו נסעה עם הילדות לחו"ל, ולא חזרה, והוא מאוד רזה בגלל זה, ולכן המכנסים רחבות, הוא גם אמר שהוא פוחד שהילדות שלו תשכחנה אותו, כי הן קטנות, בקיצור, כל כך ריחמתי עליו, כל השבת הוא שיחק עם הילדים שלי, ואני, כל כך הצטערתי בשבילו, בצאת השבת הוא הודה לנו כל כך, ואז הבנתי את המשמעות של הכנסת אורחים, אם בעלי לא היה סוחב אותו איתו, הוא הרי היה נשאר בבסיס, אבל לשבת הזו היה לו קצת בית, אני חושבת שאישה שמרחיקה את הילדים מהבעל בלי סיבה מוצדקת כמו התעללות, היא מתעללת בילדים שלה, ואני חושבת שאתה צריך לשמוח שיש לך נפש קרובה לחלוק את החיים העכשוויים, וגם את הילדות שלה, שלמרות שהן לא שלך, הן קצת כן, וילדים זה שמחה. ואני שמחה בשבילך

{צביקה עם דמעות} תודה צביקה

ילדים זה שמחה.