לכל האחים והאחיות (ה)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
לילה טוב לכולם, אני רואה שבמקום שמות בדויים החלטתם להיות האחים של האחים שלכם, וזה כמובן נשף מסיכות חביב למדי. הרבה יותר נעים מן הכעסים הפוליטיים. אתמול דיבר יהודה על מה שקורה לו בזמנים של חוסר שליטה. לא קל לדבר על זה, ואני בטוח שלא מעט אחרים חשים בדיוק כמוהו, ואולי עדיין חוששים לדבר על כך בפומבי. אבל זהו אולי הנושא המרכזי של הפורום שלנו, ואני מקווה שלא נשים אותו בצד, ונמשיך לחשוב על דרכים להתמודד עם זה, ועל האפשרות לתמיכה בפורום דווקא ברגעים הקשים. להתראות, דרור
לילה. עדי
לשמחתי ..יכולת השליטה שלי עדיין עובדת...(אפילו פיפי אני עושה לבד). שמע מורנו.....צריך וזה החכמה לדעת מתיי אתה מתחיל לאבד שליטה,ואז אתה יכול למנוע אותה.... במידה ולא נותנים לך להסתגר בחדרך כמו המבוקש...תמיד אפשר לקחת האוטו ולנסוע לחברים שלך...או ללכת לפינה חשוכה...לנשום אוויר צח..לחשוב על הצעירות שנלחמות על זכותן לאהבה..ופשוט לחזור חדש..איין נוסחה..פשוט אייך שאתה מרגיל את עצמך...אני למשל מעולם לא הוצאתי את זעמי כעסי ותסכולי על הבית...בשביל זה יש חברים....או חברות. דניאל תאמת.....לא נהייתי בן-אדם?
ת'אמת, דניאל, נהייתה אחלה בן-אדם. נעים לשמוע את ההומור שלך, אבל הייתי שמח לקבל תשובה מעט יותר מפורטת. אחר זה קל ללכת ולהוציא את הזעם על חברים. איך אתה באמת מתמודד עם המצב שיהודה מתאר, ומה אתה עושה כשאתה רוצה להיות קצת לבד. ואיך זה משפיע על אשתך, ועל הילדים? שלך, דרור