חוסר אונים (ה)

חושך.שקט.די!די!אני לא יכול יותר.אבי,גיורא,אלדד,מוטי,ניר.אלה החברים שלי,ארוזים בשקיות פלסטיק שחורות. לפניי כמה חודשים סיימנו יחד את הטירונות."מגובשים,אמרו לנו,"תהיו מגובשים".אני רוצה להיות מגובש,מגובש אתכם,אתם שומעים????? גיבורים הם רצו להיות.היו שמחים שנכנסנו ללבנון. אני גיבור.אני חזק.אני בלתי פגיע. כולם נהרגים חוץ ממני.....

אחי שלי אתה רק בסר קטן לי אליך מעולם לא אבדה לנו דרכנו

אני בטוחה שמה שעשית היה כפי יכולתך , ויותר מזה אי אפשר היה . אנו לא יכולים להחזיר הכל אחורה ,האירועים הם מעלינו .,אנו רק בשר ודם . ( ומשהו באנלי ),גורלנו ניקבע מלמעלה . חיים במתנה הם היזדמנות לחיות אותם טוב, לזכרם ,של חברינו שאינם . תעשה מאמצים אדירים עוד יותר ממה שעשית עד עכשיו ,בשיחות עם המטפל , כדי להגיע לרגשות העמוקות ביותר ,שחוית באותו זמן . זה לוקח זמן ,אך זה הקאטרזיס ,הקלת המעמסה ,הכבדה שרובצת עליך . מחזיקה לך אצבעות ,. גם פה תוכל לעשות חזרות ,כמו המישפטים "מלמעלה"וזה ,יופי . אליך ובשבילך אוסנת

עצוב לי לשמוע את השמות, ואחרי ששוחחנו לנו (באנגלית זה נשמע אחרת?) אני מרגיש כאילו אני מכיר אותם. והתחושה והטעם והריח והצרימה כל כך מוכרים לי כאילו לא עברו כבר 19 שנה והכל מציף והכל טרי והכל כל כך כואב "אני גיבור.אני חזק.אני בלתי פגיע. כולם נהרגים חוץ ממני....." ובכל זאת כזה חוסר אונים צביקה