רגישים מדי- עבור החברה (ה)

חברה מה עושים כשכל הערה לא במקום הופך לעלבון ומתורגם מיד לכעס . דיברתי אתמול עם אח שלי . אני מאוד אוהב אותו . אך הוא לא מבין כלום בנושא של הלם-קרב . על אף שהוא קרא חומר . אין לו את הרגישות המינימלית . דיבר איתי על -כך שעליי לראות את התמונה הכוללת . אין סיבה שאני אעצים את הכעס שלי , ואכעס על כל העולם כולל עליו לפעמים . הסברתי לו שהכעס והזעם הזה הוא חלק מן הפגיעה ולא בפעם הראשונה הוא אמר לי שאני מגזים וכדי לא להתרגש יותר מדי. קל להגיד הרבה יותר קשה לבצע . אם לא הייתי נפגע לא הייתי מרגיש כה רע וכמעט כל יום . הוא לא קלט . קצרים בתקשורת קורים כל הזמן אם ההורים שלי . כשאביו זורק לי כדי לעקוץ אותי למה אתה לא עובד . הוא דווקא מבין שזה פוגע בי בניגוד לאח שלי שלא בדיוק מבין את הרגישות של הנושא. אני מנסה להתעלם , אך אני מתפוצץ וזועק . אנחנו לא אשמים שאנחנו רגישים יותר . עושים דברים באיטיות יותר מאחרים ובעלי מגבלות בתיפקוד היומיומי . אני רק יכול להתקדם על פי הקצב שלי . אני אמור להגן על עצמי כי אף אדם אחר לא יוכל לשמור עלי . אני מרגיש חשוף ולא מוגן באף מקום . אני נניגוד אולי לכמה מן החברה בפורום הגעתי למסקנה שלנו לא פשוט לפתח אור של פיל ולא להפגע מן החברה , לפעמים מיחס המשפחה . אנחנו לא מחזירים ריקושטים , אלה הם פוגעים לנו ישירות לתוך הגוף . עצם הפגיעה שיש לנו גורמת לבעיות תקשורת עם הסביבה וכל -כך מעט אנשים מסוגלים להבין מה עובר עלינו. אנחנו חייבים לסייע אחד לשני , לתמוך אחד בשני . אנחנו זקוקים לסביבה בטוחה כדי להתפתח ולהתגבר על הקשיים שלנו ולהתחזק . בידידות אלן

בוקר טוב גרור ותודה , התשובה שלך נתנה לי תשובה לשאלה חשובה ביותר שאני מתלבט בה בזמן האחרון . האם צריך לקיים קשר אם אנשים שלא מבינים אותך באופן קבוע או לשמור טווח ביטחון כדי להפגע פחות . לפי התשובה שלך אנחנו צריכים לשמור על כוח ולא להכנס לוויכוחים מיותרים שמכניסים אותנו עוד יותר בחרדה . תשמע זו אחג הסיבה שאני משתדל לא להפגש עם אחי יותר מדי פעמים בשבוע איתו הוא אינו מספיק רגיש וכל פעם יש לא הערה לגבי מצבי .אני משתדל לקיים איתו יחסים תקינים ולא מעבר לזה . הוא גר חמש דקות מן הבית שלי ולעיתים נדירות מזמין אותי הביתה . כשאני מגיע אצלו בבית אני מרגיש מאוד מנוכר וזר , חוזר בדרך כלל הביתה מהר כדי למצוא בחזרה את השלווה שלי והביטחון שלי . אישתו מבינה פחות את הבעיה שלי . אני גם באמת לא מצפה שכל העולם יבין . הכשמדובר במשפחה שלך . הדבר כואב עוד יותר . תודה על התשובה . בידידות ובהערכה . אלן

אלן-קראתי את ההודעה ומאוד הזדהיתי איתה. אנחנו הסובלים מרגישות יתר גם בגלל הלם קרב ובעיקר בגלל העבר שלנו,לעיתים זה גם האופי החלש,האירועים שעברנו... אנחנו בהחלט צריכים וחשוב שנמצא לנו חברים ואנשים שבקרבתם נרגיש הכי טוב והכי בטוח. סביבה שתתן לנו בטחון ושלווה. אנשים שלא מבינים אותנו,לא רגישים לבעיות שלנו,לא מתאימים לנו-מרחיקים אותנו מן השלווה והרוגע וגורמים לנו לחזור אחורה,להילחץ,להרגיש לא טוב ואפילו להיפגע עד כדי קיצוניות כי הם מוציאים את הלא טוב שבנו,גורמים לנו להשתנות לרעה. אז יש להשתדל ולהיות בסביבה שהכי אוהבים אותך ומבינים אותך כי אם לא זה פשוט לא יתרום לנו ורק נמשיך ונישאר באותו מקום בדיוק במקום להתקדם ולהשתפר. ואתה בטח יודע שאם לא תורמת הסביבה אז תורמים דברים אחרים כמו-מוסיקה,שירים,כתיבה,נגינה,ציור,מחשבה חיובית,ספרים,סרטים ועוד. מקווה שעזרתי. שבת שלום לכולם.

בוקר טוב תום , אני מאוד מסכים אם התגובה שלך . אנחנו באמת צריכים להתשדל להתחבר לאנשים שמבינים אותנו ורגישים כלפענו . כל קשר עם אנשים לא רגישים משיגה אותנו במקצת אחורה ומונעת מאיתנו לשפר אץ הרגשתינו . אני מקווה שתשתתף איתנו בפורום ותתרום מניסיונך . בידידות . אלן