הלואי וזו רק תקופה קשה
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
רגשות מעורבים עוברים בי לא יודע איך ומה להחליט הכול מלחיץ כל דבר קטן שלאחרים זה ענין של מה בכך אצלי זה טראומה שלאנשים קשה להבין
ערב טוב יהודה , אתה לא לבד אם הטראומה שלך . נכון שהסביבה הקרובה לא בדיוק תמיד מבין וגם כשמסבירים מה שקורה . אך אני חש לפעמים את אותם הרגשות השליליים , התקפות של כעס . התחושה שהזמן אוזל ומבוזבז . אינני מסוגל לקדם את העיניינים שלי באופן מהיר והטראומה משתלטת כל יום עליי . אך אני נלחם כל יום עם המפלצת . היא רוצה לטרוף כמה שיותר וזה טיבעה של מפלצת . אני יודע שנקודות החיוביות נבלעות בכל הרגשות השליליות הללו . אך אנחנו יכולים לחוש בטוב אם נסתכל על הדברים הטובים שקורים לנו לפעמים . אתה התחלת להתנדב ואני מקווה שאתה נהנה מכך . אתה גם מעסיק את עצמך בציור ובכתיבה . אלה לא דברים קטנים . אני מקווה שאתה מעריך את עצמך על כך . אני אוהב את השירים שלך אתה יכול לשלוח לי באי-מייל אם אתה לא רוצה לפרסם בפורום . אתה צריך להלחם כדי לצאת , לנסוע למקומות שונים לאט ,לאט . זו חלק מן המלחמה עם המפלצת . אני בעצמי כל שבוע נלחם עם עצמי כדי לנסוע לתל-אביב להגיע למועדון של נט"ל , אפילו להגיע לטיפול . להגיע יום אחד לקניון בשבוע . אני יודע עד כמה שזה לא קל ולכן כדי לעשות את זה לאט . אני גם נשבר ומוותר על המלחמה הזו מפעם לפעם . אך אני יודע שאשקע עוד יותר עמוק אם לא אלחם עם הרגשות הכעס , החמצה , הזעם ,העצבות , הכאב שממלאים אותי . ההצלחה בקרב הזה היא בנקודות . לא בבת- אחת , אלה לאט -לאט . תעשה רק מה שטוב עבורך . מה שאתה חש נוכח איתו . אני כל -כך מבין אותך וחש שגם אצלי עוברים הרבה ימים מן הסוג הזה שבו כל דבר מרגיז אותי מוציא אותי מן הכלים ורגעים שאני מאבד שליטה . זה חלק ממה שהסביבה לא מבינה וגם לא תיהיה מסוגלת להבין . כדי להוציא את הזעם ביציאות החוצה למקום שקט .להליכה בעיר , או כל ספורט אחר שיוציא את הזעם ממך . אני יודע שכל העצות אינם תמיד ישימות . גם אני לא בדיוק עומד בזה . אך אני משתדל ללכת מתי שאני חש בטוב . ניתן גם לשחות . שיהיה לך שבוע טוב וכשתחוש צורך על תתבייש ליצור איתי קשר . בידידות והבנה שכולנו באותה סירה ואתה לא לבד אם זה. על אף המרחק שבינינו . אלן