מה עובר עליי בימים אחרונים -לדרור (ה)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
בוקר טוב דרור , אני חושב שהפירוש שנתת לחלום שהיה לי נכון . גם אני חשתי שזה פעם הראשונה שלא נעלם לי הנשק , או נגנב לי לפני שאני משתחרר מן הצבא . הפעם יש לי נשק מחוץ לכותלי הבסיס במערב- הפרוע, אך זה כבר לא בתוך הבסיס /צבא/ כלא . הנשק אומנם לא פועל , אך אני מאמץ את הפירוש שלך בשתי ידיים . בקשר להרגשה האישית בזמן האחרון . אני חש דיכאון די כבד . כאבי -ראש גדולים , והתקפים של חוסר אנרגיה ורצון לישון כל הזמן . אתמול למשל ישנתי בבוקר בגלל כאבי ה-ראש שעה , בצהריים ארבע שעות . לא הצלחתי לקום . מזל שמצאתי כוחות כדי לצאת עם הכלב שלי לטיול . הלכתי במשך שעה . היה מאוד קשה ולא נעים . אך יצאתי החוצה וזה אולי העיקר. בקיץ זו תקופה קשה במיוחד . אנשים מסתובבים בחוץ נהנים ואני כל פעם שאני נכנס לפארק מלא באנשים אני מתחיל להריץ את הכלב שלי . הילדים שמשחקים כדורגל בשעות חמש ,שש מעלים לי זיכרונות של אסירים ששיחקו כדורגל בדיוק באותה שעה . הרעש ההמולה מעלים בראשי תחושות רעות של המולת הכלא . אני לא בדיוק שולט על כך . אני נאלץ למצוא את הפינה השקטה ביותר , או את הרחובות השקטים ביותר בעיר . אך למזלי הכלב שלי אוהב את הפארק עם מלא אנשים ומחייב אותי להתמודד עם המצב . הוא גם לא עוזב אותי עד שאני יוצא החוצה איתו לטיול . בזכותו אני יוצא למקומות שאולי לא הייתי יוצא אליהם אחרת ואני יכול להודות לו . כלב הוא מהווה עזרה גדולה לכל הפצועים , אך להלומי-הקרב הוא נמהווה תמיכה ענקית . הכלב שלי כשאני מתעצבן קופץ עליי כדי להרגיע אותי וזה מצליח יותר מכל שיטה אחרת . אולי כדי לחשוב על שיטת טיפול להלומי-קרב עם חיות . אני מאחל לך יום נעים ופורה . דרור . בידידות ובהערכה . אלן
אלן יקר, כחלום שלך מציג את התסכול הגדול של נפגעי הלם-קרב. מצד אחד, למתבונן מבחוץ, אתה נראה כמי שבכלל לא נפגע, וכולם פונים אליך כאל מי שבידיו הכוחות לשלוט בחייו. מצד שני, מה שמבחוץ נראה כנשק הנמצא בידיך, איננו פועל להגנתך, ואתה נאלץ שוב ושוב להבין שהנשק שבידיך כבר אינו פועל. מה שסיפרת על הטיול בפארק ממחיש זאת. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הטראומה היא ליצור הרגלים ופעילויות קבועים ומסודרים, שישיבו אותך אל החיים, ואתה עושה זאת כמיטב יכולתך. אתה, למשל, יוצא לטייל בפארק עם הכלב שלך, כפי שאור יוצא לריצה יומית. לפעילות הפיסית יש חשיבות רבה בשיפור המצב הנפשי, ולעתים היא אינה נופלת בהשפעתה מן השימוש בתרופות. אבל דווקא מה שמחזק אותך הוא גם מה שמחליש אותך, משום שהטיול בפארק מחזיר אותך אל החוויות הטראומטיות כמו משחק הכדורגל בכלא והמפגש עם אנשים שאינם מבינים את מצבך. אתה צודק. היכולת שלך להחזיק כלב, לטפל בו ולצאת איתו לטיול היא תמיכה עצומה לנפגעי טראומה, וכדאי גם לאחרים לאמץ אותה (וכמובן ניתן לאמץ גם בעלי-חיים אחרים). חשבתי שאולי גם הפורום שלנו משמש כמו חיית שעשועים כזו, המאפשרת לנפגעי טראומה להתחבר באמצעותה לאחרים באופן קבוע ויומיומי. אני מקווה שהיום יתחיל בשבילך טוב יותר, ויימשך עוד יותר טוב. שלך, דרור
אלן יקירנו לדעתי הבעיה אצל חברים נשואים היא אולי אנו מקבלים יותר מידי לכן אנו שלא כמוך לא מנסים יותר מידי להתמודד מין פינוק כשמקבלים הכול ולא מנסים להתאמץ אתה לעומת זאת עם לא תבשל לא תאכל ולדעתי בלי לפגוע חלילה בך או באחרים בוא נגיד אין לך ברירות רבות או שתשב בבית או שתתאמץ יותר אנו אולי יותר מפונקים כי עושים בשבילנו כמעט הכול אני מקווה שהצלחתי חהעביר את המסר למרות הלחץ שאני נמצא
אני מסכים עם יהודה וחושב מצד שני שעלינו לקבל אחריות על עצמנו ולהשתחרר מהעומס של העזרה שכל הזמן עורמים על כתפינו בנות הזוג צביקה
חיות רעיון אדיר יש לי 2 חתולים זכר ונקבה מקסימים וזה כייף לא רגיל כשהם באים להיות ליידי - אני חושב שהם יודעים להרגיש כשאוהבים אותם צביקה