משהו כבר אמר לי הכדורים של היום..מה שידברו מחר

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

06/07/2001 | 13:28 | מאת: ~~~אור~~~~

http://images.maariv.co.il/cache/ART162167.html

לקריאה נוספת והעמקה
06/07/2001 | 13:30 | מאת: יהודה

כן אתה מזלזל בעבודה הגעתי למעריב

06/07/2001 | 13:48 | מאת: ~~~אור~~~~

ראית אחי ואני שנה מתלבט ....וביום ראשון הייתי אמור להתחיל

06/07/2001 | 22:03 | מאת: אלן

אור אתה צודק , בקשר למשפחה הווליאום שהוא ממש סם . אלן

06/07/2001 | 13:33 | מאת: רוז

הכדור הכי בריא הוא הפלצבו. כל השאר .......

06/07/2001 | 13:34 | מאת: יהודה

הכדור הכי בריא הוא כדור רגל

06/07/2001 | 16:08 | מאת: ~~~אור~~~~

חכה הפצצה האמיתית זה הבזואופינים

06/07/2001 | 15:19 | מאת: אלן

שבת שלום חברים , נדמה לי שכדאי לקחת את הכתבה הזו ערבון מוגבל . אך מה שמדאיג בסיפור הוא שד"ר דוויד היילי היה עובד של חברה התרופות . אתם יודעים איך זה אדם שאינו מסכים את עצמו עם קו החברה מוצא את עצמו בחוץ . הכתבה הזו הכניסה אותי לחרדה . נדמה לי שהרבה מן התופעות שמתוארות בכתבה הם של אנשים שסבלו מן הסימפטומים לפני לקיחת התרופה . לא מוכרים תופעות אובדניות ואלימות אצל אנשים שאין להם את הנטיות הללו באופן טיבעי . יחסו לדעתיל תרופה תכונות שהחולים היה להם לפני- כן . דרך אגב ה-SSRI נמצא בחסר אצל אנשים אלימים ומדוכאים ולכן התרופה יכולה רק לשפר את מצבם . נדמה לי מהחומר שקראתי שהאנשים שהתלוננו סבלו מרמות נמוכות של SSRI- סרטונין בכמויות נמוכות גורמות דווקא לתופעות הללו . סימן לדעתי שזה היה יכול לקרות להם בלי התרופה . מה שמדאיג אותי הוא שהאיש הזה הוא חוקר רציני בעל ידע עצום בתחומו . הוא גם ערך 34 מחקרים שזאת כמות עוצמה . אני נכנסתי להסטריה וחרדה רק מקריאה הכתבה . אני מקווה שמישהו יוכל להעיר את דרכינו. אני שואל את עצמי האם קיימים עוד אנשים שערכו מחקרים בנושא ? בידידות אלן

06/07/2001 | 15:22 | מאת: אלן

שבת שלום דרור , פה התעורר וויכוח מענין ושמכניס אותנו לחרדות קיומיות . האם יש לך חומר על הנושא ? האם אתה יכול להביא אותו לידיעת כולנו . אני אנסה למצוא את אותם מחקרים שקראתי על הנושא . בידידות ותודה מראש אלן

06/07/2001 | 16:19 | מאת: אלה

מאוד יכול להיות שצריך מבנה אישיות מאוד מסויים (אולי דכאוני) כדי להיות מושפע בצורה כזו, וגם כך, בוודאי מדובר בתהליך הדרגתי - וכמו שרוז אומרת, אפשר לטפל, בייחוד כשיש מודעות למה שקורה.

בוקר טוב, משפטים של חברות המייצרות תרופות פסיכיאטריות, כפי שדווח ב'מעריב', עשויים לגרום לחרדה גדולה אצל המשתמשים בתרופות, כפי שאלן ביטא כאן. לי עצמי אין מידע על מחקרים ועל שימוש בתרופות, ואני רחוק מאוד מן הגישה הפסיכיאטרית-תרופתית. למרות ההתנגדות שלי לשימוש הסוחף בתרופות, אני רוצה להדגיש את ההבדל שבין שימוש בתרופה כתחליף קל לטיפול נפשי, לבין השימוש במקרים של בעיה שמקורה אורגני (גופני). נדמה לי, שהבעיה המתוארת בכתבה במעריב נובעת מכך שהפרוזאק, ותרופות דומות אחרות, ניתנות ללא הבחנה על-ידי רופאים שאינם בעלי התמחות ברפואת הנפש, לקהל הרחב שסובל מבעיות זמניות שאין צורך לסווגן כבעיות נפשיות. יתכן ושימוש סוחף כל-כך בתרופות, למי שאינו זקוק להן, עשוי לפגוע בחלק מן המשתמשים, כפי שאכן תואר בכתבה. אני מקווה שבעתיד יזכו אלו שסובלים מבעיות נפשיות לטיפול נפשי שאינו תרופתי, ורק במקרים קשים במיוחד ינתן טיפול תרופתי תחת פיקוח. שבת שלום, דרור

מנהל פורום טראומה והלם-קרב