מה היא אשמה?(ה)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
תגידו רציתי לשאול האם אני משוגע? לא יודע אם כל הרגשות שפתאום מתעוררות בבת-אחת,כך פתאום,ללא שום הכנה או הודעה חדשה. וכל זה רק בגלל המלחמה הזאת? וקרין מה אני רוצה ממנה?מה היא אשמה?למה כשאני שוכב איתה אני רואה את הפרצופים הקרועים,את הג'יפים השרופים,את דני המת שעוד לא זיין אף פעם,אני נזכר בפרצופים המזיעים והבוכים?למה אני מפיל הכל עליה?הרי היא לא יודעת כלום.למה בכל גניחה אני שומע את ניר צועק מכאבים?צועק אני מת . ולמה רבונו של עולם זה כל הזמן חוזר?מה עשיתי לך רע?למדתי בישיבה,קיימתי את כל המצוות,לא עשיתי רע לאף אדם,הלכתי לעבודה,הלכתי לבריכה,הלכתי לחדר כושר,הלכתי לפגישות עם חברים,הלכתי למשפחה,ניסיתי גם לבדר אותם,אבל מה?מה אתה רוצה ממני?דווקא עליי אתה נדבק? אוליי אם הייתה לוקח אותי עם החברים שלי שנשרפו בקרב,הייתה עושה עוד חסד בעולם האכזר? ואתה קראת לנו עם סגולה? ואני זה שנתתי לכולם להניח תפילין במנוחות הקרב.אני זה שלימדתי גמרא זוכר?אני זה ששלחו אותו לחידון התנ"ך זוכר? ואני....לא זוכר כלום....חוץ מהמלחמה הארורה.
דניאל יקר, לא, אתה לא משוגע. ודאי שהיא איננה אשמה, וגם אתה אינך אשם. בזמן האחרון לא הרבית להופיע בפורום, ופתאום, במספר שורות, כתבת את תמצית הכאב של כל הלומי-הקרב. זה מאוד מרגש, ובעצם, מזכיר לנו מדוע אנחנו נמצאים כאן. ובעצם, כמעט ואין מה להוסיף על הדברים שלך. מה קורה, דניאל? למה דווקא עכשיו? אני מקווה לראות אותך במפגש הקרוב, דרור
למה עכשייו? כי חשבתי לתומי שהכל עבר,שהכל בסדר,שאוליי אני לא שייך לקבוצה שנקראת הלומיי-קרב,אמרתי אוליי זה פרי דמיוני,הלכתי לעבוד,הלכתי לבלות,לבריכה,לחדר כושר,ואז מבלי לשאול אותי באה לי הנפילה,ואז הכל חזר להיות כמו פעם. ואני חשבתי שרמיסיה מוחלטת לנגד עיניי. מתברר שהדרך עדיין רחוקה,אבל עליי לציין שפחות כואבת,פחות התקפיי-זעם,וכל עוד שבנותיי מחייכות לבואי אני יודע שאני עדיין שפויי. ותודה על ההתייחסות.(חיכיתי לזה) שלך דניאל
ערב טוב דניאל , אתה כל -כך מבטא את מה שעובר על כולנו מפעם לפעם כששדים העבר מתעוררים דווקא כשאנחנו אמורים להנות . ההרגשה היא נוראית והשאלה שכל אחד מאיתנו שואל היא למה אני ? למה אלוהים מתעלל בי קרה ? התחושה מתפוגגת עד לנפילה הבאה . אף -אחד מאיתנו אינו יכול להתרגל לנפילות הללו ולסבל והכאב הזה . זה כאב חד מפלח ומשאיר צלקות נוראיות בגוף ובנפש . אני מקווה שתחוש יותר טוב ואני איתך וכואב את מה שאתה חש . באהבה אלן
אחחחחחחח בלי מילים
תן מילים.שפוך אחי !אל תישאר דומם ובודד,אתה יודע שתמיד אעמוד לצידך. דניאל
מה קרה ???פוחד,או מה? למה מי כבר מכיר אותך?מי שישמע בליין של גוש המרכז? אהה רגע זה אתה יהודה מהמתיחות? טוב למה לא אמרת? מסור תודה לאלון. דניאל
אחי שפוי לחלוטין אתה באחריות צביקה שפוי שפוי, רק מה? ...
אני הייתי אומר שפוי אולי יותר מידי אחרת באמת כל מה שעברנו היה כלא היה והאמינו עברנו
מכיר מקרוב אלן ידידי היקר. אבל צריך להיות תקווה,והתקווה תבוא עם חום ואהבה.ואני יודע שזה דבר פעוט שמה שאנו דורשים,רק הכרה בזכותנו לחיות ככל האדם וטיפה של חום ואהבה. וגם חוסר המעש מבדיל אותנו מיתר האדם,כי אז אתה מנותק מהעולם,ומרגיש כפיספוס של החיים. ולכן אני אומר שאיין דבר כזה שהלום-קרב לא ייזכה להיות משוקם,צריך להלחם בכולם,כי לפי מה שאני רואה לאף אחד לא איכפת. לכן לא לוותר להלחם ולהלחם עד שנגיע לנצחון. הריי זה מה שחינכו אותנו להלחם עד טיפת הדם האחרונה. ולא אנו לא נמות....כי אז בשל מה הקרבנו את חברינו. אני נילחם עד הסוף....אני אנצח. דניאל
תודה על המילות העידוד החמות והתמיכה , אני מאוד התרגשתי כשקראתי אותם . אנחנו זקוקים לחום ואהבה ומה שמציל אותנו שחינכו אותנו להלחם ולא לוותר. אני מסכים איתך אין דבר כזה אדם לא בר-שיקום . יש חברה שאינה רוצה לשקם אותו . כל אדם מסוגל לתרום ולעבוד לפי יכולתו . אנחנו שורדים ולוחמים באופיינו . באהבה אלן
ערב טוב אלה. שמח בנכוחותך. דניאל
היי אלה צביקה
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
