הסיפור

בס"ד . הוא – בן למשפחה חרדית מאוד ממאה שערים, פתאום בלי שום הודעה מוקדמת גלח את הזקן, גזז את הפאות, זרק את הכפה, התגייס לצה"ל. שם התקדם בקצב מדהים, היה לו ראש מיוחד, תפיסה מדהימה, נו מה הפלא? שנים הרי ישב בישיבה וחידד את מוחו, הם ידעו לנצל את זה. חתם קבע, אחר כך הצטרף לשב"כ. שם שלחו אותו לתפקיד במדינה ניטראלית. גבוה, נאה מאוד, בנוי טוב – ראיתי אותו – עשוי מהחומר שעשויים ממנו שחקני קולנוע. יהדות? שבת? כשר? תזכירו לי מה זה? - לא מעניין תעבירו נושא. ההורים, אכלו את עצמם, אבל מה לעשות? גזרת המקום כנראה, התפללו כל יום בדמעות שליש. "ריבונו של עולם, תחזיר את הבן הביתה" היא, חיננית ויפת עיניים , -בת למשפחה נוצרית פרוטסטנטית אדוקה, גדלה עם עוד אח, בצד הורים שאהבו את האמת והצדק, שמרו על 7 מצוות בני נוח, אמא שלה – צדיקה לפי הגדרתנו, הייתה הולכת לעזור לנזקקים, חברה פעילה באגודות הצדקה שלהם. הולכת מבית לבית, אוספת כאן ומוסרת שם, מטפלת ביולדת חולה, ומשפחה דלת אמצעים, אשת חסד. אבא שלה היה די פסיבי , משהו שהיה ברקע, אבל לא מי יודע מה. יום אחד התחילו אצלה שאלות, בדקה את הנצרות והאיסלאם בודהא וחבריו, בסוף הגיעה ליהדות, התחילה ללמוד, לקרוא לבדוק, היהדות משכה אותה "הרגשתי שזה מה שחיפשתי" אמרה לי. יום אחד נפגשו, הוא אמר לה "שזה לא חשוב כל כך, אבל שתדע, הוא יהודי", היא אמרה שהיהדות דווקא דת חכמה, והיא לומדת כל מיני דברים, גם יהדות. התחתנו בנישואים אזרחיים, שם אתה לא צריך להתאמץ, אתה יכול להתחתן בעירייה. מילאה את התפקיד המסורתי של האישה, ניקתה, כיבסה ובישלה, אבל לא הניחה לספרים. הייתה הולכת לאטליז הכשר שם קנתה בשר, בישלה בשתי מערכות כלים. הוא אפילו לא שם לב, כשהגישה לו קפה שחור אחרי ארוחה בשרית, בקש חלב, והיא "אבל אכלת בשר" הוא נדהם "תגידי אני הייתי צריך להתחתן עם גויה כדי שתזכיר לי דברים ששכחתי לפני עשרים שנה?" יום אחד הודיעה לו "אני רוצה להתגייר", "בשבילי?" הוא שאל "בשבילי את לא צריכה להתגייר" "לא , " היא אמרה "בשבילי". הוא לא כל כך התלהב, החליטו לחזור לארץ. יום כיפור – היא עדין לא יהודיה- החליטה לצום, הוא – לא היה לו נעים – גם הוא צם, אמא שלה התארחה אצלם, "תראי אמא" אמרה לה "יום כיפור זה כמו השבת של היהודים, אבל גם אסור לאכול" והסבירה לה את משמעות החג "בחג הזה היהודים צמים" אמרה לה, "את יכולה לקחת לאכול מה שאת רוצה, תעשי בחדר שלך מה שאת רוצה" "אם עם שלם צם ועושה חשבון נפש באותו יום, זה לא יזיק גם לי לצום, ולעשות חשבון נפש על כל מה שעשיתי ולא עשיתי בחיים שלי" – אמרה האם, וצמה כל היום. הלכו לבקר את הוריו "תכירי אמא – אישתי", אמא שלו כמעט התעלפה – שהבן שלה יביא לה גויה הביתה? אבל שמרה על פני פוקר, אמרה לה שהיא רוצה להתגייר "וידעתי שהיא חושבת שזה בגלל שהבן שלה יהודי," סיפרה לי " אז אמרתי לה, תראי הוא לא רוצה שאתגייר, זה לא אכפת לו בכלל, אבל אני, אני רוצה להצטרף ליהודים, אני כבר לומדת על יהדות הרבה שנים, ואני יודעת הרבה דברים" כששמעה שאני מבשלת כשר, וקונה לחם כשר, נדהמה. לא הייתה לה ברירה, אלא להאמין, ברבנות בחנו אותה, לא הערימו עליה קשיים, ראו את רות המואביה שבה. התגיירה על פי ההלכה., אצל הרב בן דהן. - הייתה מאושרת. אחר כך, הם גם התחתנו על פי ההלכה, היא שומרת מצוות, הוא לאט לאט עושה צעדים בכוון החזרה. "תגידי מה ההורים שלך אמרו על הגיור?" שאלתי אותה, אבא שלה – סיפרה לי - לא כל כך התלהב, אמא שלה? אמא שלה אמרה "מה זה משנה? -, אלוהים אחד". מה קורה איתם היום? אני לא יודעת, נפרדתי מהם לפני שנתיים, והעתיד שלהם נראה לי מבטיח.

המשקפיים של אמא שלך כל כך עבות, שהיא מסתכלת במפה היא רואה את כל האנשים

חזק,חזק מאד.מתברר שהאמונה חזקה יותר מהמסורת שלנו,וכפי שאני מבין האמונה בדבר שאתה רוצה לעשות חזקה יותר מאיתנו. בטוח אני שהאיש הלך בדרכה של האשה כי הוא אהב אותה כפי שהייתה(נוצריה),וכעת שחזרה למקורות שלנו לא תהייה לו ברירה אלא לחזור למוטב. כמו כן מתברר שכוחה של האישה כל כך חזקה ,שמה שנותר לנו זה להחזיר לה את כבודה שהיא ראוייה מכל אדם. המשיכי בסיפורים הנפלאים הסיפורים האמיתיים. דניאל נ.ב רק שתכתבי אותם בשניי-חלקים. :-)))