ידעתי

שאשוב לכתוב עוד משהו כנראה שאשתי נערה אותי כמה פעמים לכן אני כאן וכבר הייתי אולי מאה פעם בסיני ובמובלעת הסורית באמת ואני חושבשכל הזמן בדקתי אם יש עוד חול באזניים ובנעלים הקרועות אבל שמחתי לא היה אולי בגלל שהתקלחתי בלילה לא יודע שמעתי שלפני שמתים החיים עוברים מול העניים אז אני כבר הייתי צריך למות לפחות מליון פעם הלילה רק שלא כל החיים עברו לי רק התחלתי מגיל 18 ואולי בגלל זה לא מתתי הלילה כי כנראה חסרו לי כמה שנים שלא עברו אבל באמת אני זוכר שהייתי רעב והיה לי מאוד קר בחול בלילה אבל לא התיחסתי כמו כולם למדו לחיות את זה ואף פעם לא חשבתי על המוות או משהו כזה או על אוכל באמת לא יודע למה אני חושבשבפעם הראשונה שחשבתי למות זה היה בבונקר במובלעת אבל אז עשו לי משפט דרייפוס ולקחו לי את הרובה וזה עשה לי ממש לא טוב ואפילו חשבתי למות על באמת יש לי כל כך הרבה מה לכתוב אבל יש אמנה אולי לא ג'נבה אבל אמנהשל חברים וזה יותר חשוב זוכרים סעיף 9[ אז אולי אפתח עץ חדש ואם לא אז עד הבוקר הכול יברח לי אבל בטח זה יחזור ולא כמו השנתיים שלא חזרו בינתיים

אני באמתלא זוכר הרבה כאלה מלבד הלילה ברפידים ופה ושם אולי עוד כמה שלא ידענו לטובת מי הם טוב אולי כולם הלכו לצוות 4 ומה יש להם לחפש אצלנו בחי'ר וחוץ מזה מאיתנו הם פחדו לנו היו מאג'ים מקל'פים ומקכ'ים אז בשביל זה לא באו חחח אוניות אני זוכר בגיוס השני העמיסו אותנו על אמבטיות כך הם קראו להם אני הדממה והורידו אותו שם ליד צידון דווקא היה נחמד לאחד כמוני שלא זוכר איך היה באוניה כשעלינו ארצה ואפילו יכולנו להשתזף בכייף רק חבל שלא היו אמצעי דייג אולי היינו אוכלים דגים כמו באבו רודס שפגשתי את השכן משה חי ואכלנו לוקסים ענקיים אז כבר לא הייתי רעב היה מה זה כייף דגים חמים עסיסיים נוטפים אז גם דברים טובים היו במלחמה סתםםםםם אבל באמת למדנו להכין פול שהיה בשפע בבונקרים כנראה של הקצינים כי היתה רק מיטה אחת וחליפה ייצוגית עם דרגות קצונה כנראה החיילים ישנו בחוץ על החול ובטח אלה שנשארו גם בודקים בלילה עם יש להם חול באזניים היו להם נעליים לא כמו שלנו קוראים להם אולי 3:4 ומעליהם היו ערדליים לקצינים היו גבוהות עכשיו אני מבין למה ההוא שם בסוללת הנ.מ נשאר עם העט ביד ורגל ויד למעלה חשבתי שהוא נהרג ככה ואתם יודעים מה אולי הם סתם נהרגו אנשי ה.מ המצריים כי כמעט לא היו מטוסים והיו אולי מאה כאלה תותחים או איך שקוראים סתם הלכו פרש אה נזכרתי חוץ מפול היה גם בצל אדום וכאלה קופסאות בשר דווקא היה טעים רק שכחנו להשאיר לצוות 4 קצת סליחה שכחנו אתכם והיו גם מלא סיגריות קלאופטרה אולי משאיות היה אפשר להעמיס מפול בצל וסיגריות אבל עוד לא התחלתי לעשן הייתי עוד ילד טוב נו טוב סעיף 9

דווקא היו הרבה לא יודע למה אבל אחד בא בשביל לקחת או להציל את יואב אבל לקח חבר ממסייעת שחטף כדור 7.92 באותו מקום שיואב חטף אבל יואב לא יצא מזה והחייל מהמסייעת יצא וטס במסוק אולי זה היה המסוק של הגלידות לא יודע אבל באמת ראיתי את הרופא נלחם על חייו של יואב ככה הם אומרים בחדשות נאבק על חייו והחובשים ומי לא ניסה לעשות אתליבו של יואב שהיה קצין מסופח ליחידה באמתלא כל כך הכרתי אותו אבל סיפרו לי שהוא מגניגר מה זה משנה אחרי המלחמה אולי חודש אולי חודשיים יש ימיאות הביתה במסוק כולם נו כולם מי שנשאר עומדים בשלשות מספרי מוות ומי מספר 12 סחבק שתמיד היה הדפוק במספרי מוות אולי לקח לי דקה אולי פחות לקחתי הרובה ואני כבר רץ לכביש לא יודע איזה כביש רק זוכר שצריך לקחת ימינה לכוון פאיד שם יש מסוק גדול יסעור לוקח הביתה אבל את סכין הבקלית של הקלצניקוב לא שכחתי ואוו כמה חיילים בתוך מסוק מלא מלא ובדרך אמרו שיש ביקורת בלוד ולי יש סכין מה עושים מכניסים בתחתונים של לא יחפשו כי מאוד מסריח שם כמה זמן בלי מקלחת מים באמת בלי בושה לא היה מקלחת ואז אני חושב אני מגיע הביתה בטח המקלחת נסתם מהליכלוך ואמרתי אני בטח יושן אולי מליון שנה אבל המקלחת לא נסתם ולא ישנתי הרבה כי 72 שעות בבית מה לא חבל הלכתי לראות את רחל (שם בדוי ) מה לא נעים מאשתי היא מכירה אותה אבל פעם באמת היה מקלחת באיזה מקום לא זוכר כמו צוות 4 משאית לילנד עם מיכל הנהג די מבוגר נשאר לו קצת מים אמר חברה רוצים מקלחת ואנחנו בלי חשבון מהר מורדים בגדיפ יילה מקלחת שווה שווה אבל בכביש עוברת אילנית והופ תמונות חיילים ערומים מה כפת לי העיקר מקלחת נו עוד פעםאמנת גנ'בה 9

א, אני כל שמח שאתה משתף אותנו במה שעובר עלייך בלילה הזה , אנחנו כל -כך זקוקים לגרש את השדים ורוחות המלחמה . עבר עלייך במלחמות שעברת כל -כך הרבה אירועים קשים . אני תופס את מה שחשת . אני מאוד קרוב למה שעובר בראשך הלילה . אני כל-כך מתרגש מהסיפור של המלחמה שלך . היום אתה מספר על התחושות הנוראיות והרגשות המזוויעות ואני גם מכיר את התחושות והרגשות המזוועות הללו. פעם אחת אולי גם אני אפרוק את הסיפורים הקשים שעברו עליי , והרגשות הנוראיות שמלוות אותי . באהבה . אלן

א ברוך הבא צבקיה