אני חושב
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
באמת אלן הלך לעבוד במאפיה אבל אני חושב היום יום רבעי לא
לא א היום יום חמישי .
אז טעות בזיהוי
אבל על באמת זה פעם ראשונה אני קורא ספר עד הסוף בלי לרמות מאז אני ילד אפילומתי המורה היתה אומרת לעבור על החומר בבית מה הייתי עושה שם הספרים על הרצפה ועובר עליהם בשביל זה אני חכם אבל גם סרט אני לא רואה עד הסוף זה מבלבל לי המוח כי תמיד זה לא מסתדר לי הסרט שלי עם התרגום וזה מרגיז אותי כמו פעם אמרתי דניאל רואה כדורגל ואני עומד מול טלוויזיה נכון מרגיז אולי אם הייתי מבין אנגלית או שפה של סרט היה יותר קל ככה סתם מרגיז אני באמת בלי לגלות לא הייתי בקולנוע כבר כמעט 30 שנה הבנים שלי אומרים לי כדאי יש כסאות חדשים עם ריפוד טוב ולא זורקים גרעינים על הראש כי גם אני קומה שניה מה באמת אולי עד שאמות עוד אלך לראות כסאות עם ריפוד איך זה בטח נוח לא כמו קולנוע בתל נוף כסאות עץ וכל דקה רמקול קורא לצאת החוצה וסרט נקרע כל הזמן סעיף 9
א, אני שמח שהצלחת לקרוא את הספר ועוד במהירות ולהתרכז בו . כולנו סובלים מהקטע של חוסר -ריכוז . אני החזקתי ספרים בבית חמישה חודשים והשבוע החזרתי אותם כשקראתי ספר מתוך חמש . כמה זה מעצבן שאנחנו במצב הזה . אני יודע עדב כמה זה מעצבן . לחזור על פרק בספר חמש פעמים ובשלב מסויים לזרוק את הספר כי איבדת את חוט המחשבה . לי יותר קל עם סרטים ואני יותר מרוכז . אולי כדי לך לקרוא ספר דקים ושמעניינים יותר . ספרים לא כבדים וסרטים שלא חייבים להתרכז בהם . אני עכשיו נוסע לנט"ל למועדון . לילה טוב א. הגיע אשמורת הבוקר , הגיע השחר ושמש עדיין לא זרחה ומן החלון אני רואה אווירה ערפילית כמו הזכרונות הקרב והמלחמה . אני מקווה שתמצא שלווה ומנוחה . אני נוסע לתל-אביב . אני לא יודע מאיפה יש לי את הכוח . באהבה אלן