עוד הלם-קרב (ה)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
בוקר טוב, הבוקר, כשהתעוררתי, קראתי בידיעות על ילדי האינתיפאדה החדשים, אלו שגרים ליד כביש המנהרות. ילדים בני שלוש-עשרה ארבע-עשרה נעצרו בידי משטרת גוש-עציון ועונו עד שהודו בזריקת אבנים. החוקרים כיסו את ראשם בשק, היכו אותם באלה עד שנשברה, טבלו את ראשם באסלה, שפכו עליהם תה רותח ומים קרים והפעילו את המזגן כשזרקו אותם לישון בתוך צינוק מפח. העיתונאי, צבי יחזקאלי, התייחס לצד הפוליטי של עינוי ילדים, והשווה אותם לנחום קורמן שהרג ילד בן שתים-עשרה וקיבל רק חצי שנת מאסר, בשעה שהילדים ישבו בכלא עשרה חודשים. הוא התעלם מן התופעות הפוסט-טראומתיות של אותם ילדים, החיים היום בחרדה ובשנאה, וסובלים מסיוטי לילה. אחת הדרכים של אותם ילדים להתגבר על הטראומה היא השנאה. אחד מהם אמר שהוא אוהב את המוות, ושהוא רוצה לשים על עצמו חגורת נפץ ולנסוע לתל-אביב. גם שם זקוקים לטיפול בנפגעי הלם-קרב. אם הילדים האלו יטופלו כבר עכשיו, אולי ייחסכו מאתנו כמה פיגועי התאבדות. שבת שלום, דרור
מה אתה אומר....ומה אם אלה שנפגעו באבנים שהם זרקו להם אין פוסט טראומה יש הבדל בין אחד שנפגע הלם לאחד שזורק אבנים ונתפס....באמת מה רצית שיעשו להם יקנו להם גלידה???
אור יקירי, אין לזה שום קשר לפוליטיקה, ואין לי כוונה להתייחס לשאלה מי צודק בסכסוך. כשאנחנו מסתכלים על זה מבחוץ, קל להתעלם מן הנושא של הלם-קרב או טראומה, ולעבור לנושאים אחרים, כפי שאתה כעת מנסה לעשות. את אותו הדבר עושים כל אלו שמתעלמים מנפגעי הלם-הקרב. למשל, כאלו שיגידו לך שאולי בכלל לא נפגעת מהלם-קרב אלא ממשהו אחר, ולכן לא צריך לעזור לך. האם זה בכלל חשוב ממה נפגעת? הפגיעה אותה פגיעה. לכן מעניין לראות גם את הטראומה של האויב, ולהבין עד כמה היא מסוכנת לנו. וחוץ מזה, כבר כמה ימים אני מנסה להתקשר אליך, והטלפון שלך לא מחובר. מה קורה? שבת שלום, דרור
אז אתה אומר שבגלל שפוצצתי לאחרים את הצורה לא יכול להיות שאני סובל מהלם קרב בהרבה מהסיוטים שלי מופיעים חיילי איוב שהרגתי אתה תומך בעינוי ילדים ? אני מתבייש להיות ישראלי
בוקר טוב אני חושבשכבר לפני מספר חודשים הזכרתי את הענין
בוקר טוב, יהודה, אם כך, אני מעביר לך את זכות הראשונים. פשוט, קראתי את הכתבה הבוקר בידיעות, והרגיז אותי לראות שהעתונאי לא התייחס למה שהוא עצמו כתב, ולא הבחין שמדובר בילדים פוסט-טראומתיים. כנראה שאנחנו עדיין לא צועקים מספיק, ושאנשים עדיין לא מבינים על מה מדובר, מהי טראומה ומהי פוסט-טראומה. גם מסביבנו יש המון אנשים פוסט-טראומתיים, שלעתים קרובות הם עצמם אינם יודעים שהם נפגעי הלם-קרב. ואיפה אורה?
בוקר טוב דרור , אני מזהיר את מי שחלש לא לקרוא את מה שכתבתי . נדמה לי שהמצב הרבה יותר חמור ממה שמתואר בכתבה . אני ראיתי את העינויים של הילדים . מה שמתואר בכתבה הוא קצה קרחון לתופעה הרבה יותר רחבה שנמשכת כבר שנים . אני במשך כל הזמן התרחקתי מן המקומות שבהם התרחשו תופעות אלה . ברחתי מן המקומות כמו מאש . לא יכולתי לסבול את מה שהתרחש שם . אך הייתי חלק מזה . כמה מכות מיותרות ספגו העצירים , כמה עינויים לא במקום . לא יכולתי למנוע שום דבר . בתפיסה שלי עמד קו מחשבה שאדם שפוי והגיוני יוכל למתן את תגובות החוקרים , השוטרים והחיילים . אני חש רגשי אשמה קשים . הבוקר אחרי שקראתי את נהכתבה וקראתי את מה שכתבת אינני יכול למצוא שקט. חוזרים אליי תמונות העינויים של הילדים . אותו ילד שנאנס על-ידי מבוגר ממנו ורצתי למפקד המתקן כדי שימנעו את האונס . הילד היה בן 12 ומשאנס אותו היה אסיר פלסאטינאי בן 17 . כולם נשארו אטומים כאילו זה לא קשור אליהם . המפקד המתקן אמר לי מה אתה מודאג אלה רק ערבים . מפקדי הישיר אמר לי זה לא עיניינך . תתעסק במה שמוטל עלייך . אנחנו היינו חלק מן הפשע זה אף אחד לא מנע את זה . זה שראיתי את כל האונב כי דאגו שאני הראה אותו . אני שותף לפשע . כולנו שותפים לפשע . כשסיפרתי את זה לאח שלי הוא אמר לי מה איכפת לך אלה רק ערבים . מאותו רגע באותו כלא , הפסקתי לדבר עם החיילים והשוטרים האחרים , שנאתי אותם . אולי גם שנאתי את עצמי על כל שלא הצלחתי למנוע את התופעות שראיתי שם . אני פה מביא רק דוגמא אחת .אך היו מקרים רבים הרבה יותר קשים מאלה המתוארים בכתבה . אני התבודדתי שעות וחשבתי איך כולם מסוגלים להתעלם ממה שקורה פה . אחד מן השוטרים הרביץ באופן קבוע לילדים . קצינים גבוהים גם שיתפו פעולה . כשדיברתי עם מפקד הכלא על מה שמתרחש הוא אמר לי מה אתה מתערב . בקיצור עובר עליי שעות קשות . אני חש שאני עומד להתפוצץ תרתי -משמע . יש לי עוד הרבה מה לספר . אך נדמה לי שזה מספיק לעכשיו . בידידות . אלן
אלן שבת שלום, קראתי בכאב רב את מה שאתה מתאר ומאוד הזדהתי עם התחושות שלך. אני מסכימה אתך שאנחנו שותפים אבל באופן קולקטיבי - אתה לא אשם באופן פרטני - סתם נקלעת למצב בלתי אפשרי וממה שאתה מתאר עשית מה שיכולת וזה להתריע.. אני באמת לא מאמינה שיכולת להפסיק את זה, הלואי שאדם אחד היה יכול להפסיק את זה אבל אנחנו שנינו יודעים שזה קצת לא מציאותי. כואב לי לראות שאתה לוקח על זה אחריות אישית - הרי אני (כישראלית) אשמה בדיוק כמוך. השתדלתי לא להכנס לפוליטיקה - הרי הבדלים פוליטיים, דמוגרפים וכ"ו הם שהביאונו עד הלום - תחזיק מעמד - ליאורה
אלן אתה מוזמן להמשיך ולכתוב ואם אתה מעדיף - אתה יכול לשלוח אלי ישירות לדוא-ל שלי ולא ישירות לפורום וזאת עד שתחליט להוציא את זה לאוויר החופשי נ.ב לא כדאי להתפוצץ תרתי משמע שבוע טוב צביקה
שיטפלו בהם?לא אנחנו... לנו לצערי יש רבים יותר שעדיין לא טופלו... "עניי עירי קודמים." לא באמת אין בי כבר שום רחמים על אותם הורים ששולחים ילדים מסכנים ,מפגרים ועזובים,לפגע בילדים שלי. וכל זה תמורת כמה אלפיי שקלים עלובים. הכל כסף. ללא שום אידיאולוגיה.... וגם שנאה. הריי לא ישלחו ילדים ממשפחה "נהורה או עשירה",אוספים אותם ממוסדות של ילדים במצוקה,כי איזה "חכם ישלח את ילדו למות". כך זה בחיים,,",החזקים שורדים". ולא אמרתי לכם:"שלא כדאיי לקרוא עיתונים". דניאל
כמה שאתה צודק דניאל , באמת לא כדאי לקרוא עיתונים .-:) החדשות הללו הם חלק ממני . הם מנצלים את הילדים היטב לצורכיהם . נכון שעליהם לטפל בהם .. אך העובדה שאנחנו אחראים למה שקרה להם נפשית הוא הדבר שפוגע יותר מכל בנו נכון כמו שנאמר בכתבה אנחנו מייצרים את המפגעים הבאים במו ידינו . תמיד ניסיתי להתנהג בצורה אינושית במצבים הקשים ביותר וזה פגע בי בצורה נפשית בצורה כה קשה . באהבה אלן
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
