אני ראיתי את העינויים של הילדים (ה)

שלח הודעה לחבר | גרסה להדפסה | למעבד תמלילים מחבר: אלן תאריך: 14-07-2001 10:33 בוקר טוב דרור , אני מזהיר את מי שחלש לא לקרוא את מה שכתבתי . נדמה לי שהמצב הרבה יותר חמור ממה שמתואר בכתבה . אני ראיתי את העינויים של הילדים . מה שמתואר בכתבה הוא קצה קרחון לתופעה הרבה יותר רחבה שנמשכת כבר שנים . אני במשך כל הזמן התרחקתי מן המקומות שבהם התרחשו תופעות אלה . ברחתי מן המקומות כמו מאש . לא יכולתי לסבול את מה שהתרחש שם . אך הייתי חלק מזה . כמה מכות מיותרות ספגו העצירים , כמה עינויים לא במקום . לא יכולתי למנוע שום דבר . בתפיסה שלי עמד קו מחשבה שאדם שפוי והגיוני יוכל למתן את תגובות החוקרים , השוטרים והחיילים . אני חש רגשי אשמה קשים . הבוקר אחרי שקראתי את נהכתבה וקראתי את מה שכתבת אינני יכול למצוא שקט. חוזרים אליי תמונות העינויים של הילדים . אותו ילד שנאנס על-ידי מבוגר ממנו ורצתי למפקד המתקן כדי שימנעו את האונס . הילד היה בן 12 ומשאנס אותו היה אסיר פלסאטינאי בן 17 . כולם נשארו אטומים כאילו זה לא קשור אליהם . המפקד המתקן אמר לי מה אתה מודאג אלה רק ערבים . מפקדי הישיר אמר לי זה לא עיניינך . תתעסק במה שמוטל עלייך . אנחנו היינו חלק מן הפשע זה אף אחד לא מנע את זה . זה שראיתי את כל האונב כי דאגו שאני הראה אותו . אני שותף לפשע . כולנו שותפים לפשע . כשסיפרתי את זה לאח שלי הוא אמר לי מה איכפת לך אלה רק ערבים . מאותו רגע באותו כלא , הפסקתי לדבר עם החיילים והשוטרים האחרים , שנאתי אותם . אולי גם שנאתי את עצמי על כל שלא הצלחתי למנוע את התופעות שראיתי שם . אני פה מביא רק דוגמא אחת .אך היו מקרים רבים הרבה יותר קשים מאלה המתוארים בכתבה . אני התבודדתי שעות וחשבתי איך כולם מסוגלים להתעלם ממה שקורה פה . אחד מן השוטרים הרביץ באופן קבוע לילדים . קצינים גבוהים גם שיתפו פעולה . כשדיברתי עם מפקד הכלא על מה שמתרחש הוא אמר לי מה אתה מתערב . בקיצור עובר עליי שעות קשות . אני חש שאני עומד להתפוצץ תרתי -משמע . יש לי עוד הרבה מה לספר . אך נדמה לי שזה מספיק לעכשיו . בידידות . אלן

זה פשוט נורא. עדי

ושוב אותו סיפור,ושוב אומר זה "מחירה של המלחמה". ומי שלא רוצה בה שלא יתחיל איתה. דניאל

צריך להתחיל להיות ברור לכולם שכל הבעיות של האנושות (וזה כולל גם את כל המחלות) מתחילות מפחד. פחד ממות, פחד לאבד משהו או מישהו - אם זה חלקת אדמה או בן זוג או ילד או כל דבר אחר. ומתוך הפחד אנו סוגרים את עצמנו עם "גדרות" למיניהם - פיזיים, רגשיים ומנטליים. ואז בא ה"צורך" לנקמה - והכלים שהטכנולוגיה המציאה עלולה להרוס לא רק בני אדם אלא את האנושות כולה. למרות הטכנולוגיה המתוחכמת, רגשית רוב בני האדם הם עדיין תינוקות. זה כולל גם אלה האמורים "לנהל מדינות". טוב שיש אנשים רגישים כמוך! ויחד עם זאת יש להצהיר ולהשמיע בוקר, צהרים, וערב שאין מוומ! החיים הם אינסופיים!. אנחנו נשמה עם גוף - ולא להפך! והגוף ניתן לנו כדי שיהיה כלי לנשמה לבצע את משימתה, אותה בחרה לפני שנכנסה לגופו של אותו תינוק. אולי מי שנאנס אנס פעם בגלגול אחר? אולי המכה הפך למוכה? אין אנו אמורים לשפוט, כי אין לנו ידע מספיק בנידון. אבל יש להתיחס לכל אדם בכבוד! מי שאומר "מה איכפת לך - הם רק ערבים" אומר זאת מתוך בורות! הגיע זמן שנתחיל להבין ולדעת שכל אחד הוא ילדו של אבא אלוהים ושל אמא אדמה! בסופו של דבר האהבה תנצח - אל תדאג! בברכה - עמנו-אל