לבנון (ה)

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

15/07/2001 | 17:10 | מאת: adi

עובדת איתי מישהי שהייתה מורה חיילת. לפני הקורס, לקחו אותם לתעסוקה מבצעית בלבנון. היא סיפרה שהיא הייתה צריכה להפשיט את הערביות, לחפש על גופן סמים, וגם על היריות. היא סיפרה שפעם אחת היריות תפשו אותה מדברת בפלא-פון עם אימא שלה. אם אני הייתי במקום האימא שלה, הייתי מתה מפחד. עדי

15/07/2001 | 18:27 | מאת: אלן

שלום עדי , מה שלומך מתוקה ? אני זוכר את התפקידים הללו כשביצעתי חיפוש על גברים פלסטינאים . יש בעבודה הזאת משהו משפיל ודוחה , עבור האדם שעושים עליו חיפוש ולא פחות עבור האדם , החייל או השוטר הצבאי המחפש . שוטרות צבאיות רבות נפגעו מהחיפוש על נשים ערביות . מישהו צריך לעשות את התפקיד הזה . אף אדם אינו מרוסן מפני תוצאותיו של העבודה הדוחה והמשחיטה הזאת . זכור לי היטב החיפושים שביצעתי על גברים פלסטינאיים . קלטתי עד כמה הם חשים מושפלים . הייתי חייב להפשיט אותם בכלא . בבית המשפט -בעזה . מטרה אחת עמדה לעיני , למנוע שיכנס נשק לתוך הכלא ואחד מהחברים והשוטרים יהרג בגלל חוסר תשומת -לב מצידי . רק חשבתי על המטרה ומנעתי כניסה של נשק לתוך הכלא . זכור לי היטב אותו עציר שכשביקשתי להוריד מכנסיים וחולצה , נעליים וגרביים . הוא החל לרעוד כולו ולא מקור -:( אני חשתי שהוא הולך להתעלף .הרגעתי אותו , הבאתי לא כוס מים . ניסיתי להקל על התהליך הבלתי אפשרי עבורו ועבורי. חשתי שעשיתי את המקסימום כדי לכבד אותו . הוא הפסיק לרעוד . הוא חש יותר בנוח . שמחתי כשהצלחתי להרגיע אותו . שמחתי שהצלחתי למצוא שיטות לעשות את התפקיד הזה . לא מכינים אף אדם נפשית לעשות תפקידים מן הסוג הזה . אני חש שלא היה ברירה הביטחון של כל אחד מאיתנו בכלא היה תלוי בחיפוש האלה . אסירים אחרים ניסו להתנפל עליי בצעקות , במרידה . אך אף פעם לא איבדתי את שיווי -משקלי מולם . רק מפנים חשתי שאני מתפרק . מה שהחזיק אותי היה המטרה שעמדה לפני. אני חושב שזה היה קח עבור כל השוטרים הצבאיים . פרט לשוטרים צבאיים סדיסטיים ששאלו אותי מה אתה אימא תרזה ? למה אתה מביא להם מים ? למה אתה מושיב אותם בצל . לא הייתי לבד למזלי היו עוד כמה חברים שהתייחסו בכבוד לתפקיד . נדמה שלא החזקתי מעמד יותר מדי בתפקיד הייתי בורח כשלא ראו אותי בחזרה לאוהל . כי אחרי מספר אסירים הייתי חייב לנשום , לברוח . להיות במקום אחר. ברחתי מספר פעמים מן התפקיד , התחמקתי לאחר חצי שעה הייתי נעלם ולא חוזר לעמדת חיפוש . איימו עליו במשפטים ואמרתי תשפטו , אני לא מסוגל להשאר יותר מדי זמן . בידידות אלן

15/07/2001 | 22:11 | מאת: ב

מה משפיל????????????????????, היתה בעיתון כתבה על חילת שזה התפקיד שלה לבדוק את הנשים של העצירים הערביים., איך הערביות המסריחות גורמות לה להקיא, לא מתרחצות בחום הגדול, לובשות מליון שמלות, כשהיא מגיעה לבין הרגליים אומרת לה הערביה , דם דם, כאילו היא במחזור, אבל החילת לא מותרת, ובודקת ומוצאת שם הרבה "דם" , הזבל הזאת ניסתה להבריח נשק לכלא של העצירים. וכדורים לנשק בתוך הגוף שלה כמו טמפון.

עדי יקרה, אני לא אתפלא אם יום אחד היא תצטרף לפורום שלנו. דרור

15/07/2001 | 23:27 | מאת: adi

נראה לי גם. יחד עם זה היה לה מזל שאחרי שבוע התחיל לה הקורס (היא הייתה מורה חיילת והלכה אח"כ להיות מורה(. עדי

מנהל פורום טראומה והלם-קרב