אני מחליף משמרת (ה)

בוקר טוב חברים , אני לא מצליח להרדם . אני חש חרדה ודיכאון כמה זה דבר רגיל במחוזותינו . הפיגוע של אתמול זעזע אותי . אין בו שום דבר נורמלי כמו כל הפיגועים האחרים . אך הפעם הוא נעשה בעיירה ציורית שלווה בנימינה בשעה בלתי צפויה שבע וחצי בערב . אין פה כבר שום מטרה להרוג אותנו ולהרוג אותנו בכל מקום , בכל שעה . במקום הכי פחות צפוי . המטרה לשגע אותנו. עלי זה די הצליח היום . אני מודה שאני כברה לא חש שום ביטחון . מרגיש חוסר אונים . על הסתמיות שבו מתים אנשים בארץ , בלי יכולת להגן על עצמם . בכל הגילים . אנחנו לא רואים מישהו המסוגל להביא פיתרון . אני מקווה שנמצא פעם שקט ומנוחה . אני לא יודע מה עושים במצב שנוצר . לי אין פיתרון למצב הזה -:( אלן חלומות נעימים בכל זאת .

איזה חלומות אלן?אנו לא חולמים זו המציאות העגומה בה אנו חיים. ורוצים שנהיה בריאים? דניאל

רציתי לחשוב בסך-הכל חיובי אומרים שזה משפר את הבריאות . בידידות אלן

בוקר טוב דרור , אני מסכים איתך שתגובתינו לאירועים חיצוניים כמו הפיגוע של אתמול מעלה את סף החרדות והדיכאון . תמיד כנראה יהיה אירוע שיגרום לי שסף העצבים , דיכאון , יעלה . כמו שאתה אומר לא ניתן לבטל את המציאות שבחוץ . אך כנראה שאירועים כמו פיגועים מעלים חרדות נשכחות . אני כל פע שאני יוצא החוצה באוטובוס , אני חש שסף החרדה עולה . עד היום נסעתי ברכבת כי זה הוריד את סף החרדה לא היה לי טראומה עם רכבת . אך אני נלחם אם עצמי כדי לנסוע באוטובוס כל שבוע אני נוסע לטיפול פסיכולוגי עם אוטובוס ונלחם עם החרדות הפנימיות שעולות לי תוך כדי נסיעה ובכל זאת נוסע . זה נראה כל פעם כמו ניצחון בקרב . . מה שכתבת עזר לי להבין שהמלחמה שלנו היא בעיקר פנימית , איך נלחם כדי שאירועים חיצוניים , לא ישפיעו על מה שקורה לנו בפנים וזה לא תמיד קל ולפעמים בלתי אפשרי . בידידות אלן