אין לי עם מי לדבר
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
במבי כתב/ה: > > זה כבר שנתיים וחצי שאני סובלת מתסמונת פוסט טראומטית. התופעות > של התסמונת הזו מובילות אותי לייאוש פעמים רבות. לכן אני נוטלת > תרופות פסיכיאטריות ומקבלת טיפול בשיחות. השבוע האחרון שעבר עליי > היה שבוע עם שיפור בהרגשה הכללית אך כשלמעשה בפועל דברים לא > הסתדרו לי, בעיקר בתקשורת עם המטפלים שלי בתקשורת שלי עם המשפחה > שלי והיום שוב נפלתי לייאוש גדול וכואב שמעלה בי זעקות נפש עצומות > אותן אני לא משמיעה לאיש וכמו תמיד שומרת את הכל בפנים. אני לא > משתפת את המטפלים שלי ברגשות שלי, מכיוון שהם אינם מבינים אותי. > אינני יודעת מה הם חושבים כשאני מספרת להם מה עובר עליי, אבל אני > מרגישה מן מחיצה בלתי נראית ביני לבין הפסיכולוגית שלי, מחיצה > שקשה לפסיכולוגית לעבור אותה ולראות את הדברים מנקודת המבט שלי. > עקב כך, אני משמיטה הרבה דברים שאולי הייתי אמורה לספר לה עליהם. > לפעמים כל כך רע לי ואין לי עם מי לדבר. הפסיכולוגית שלי יכולה > לראות אותי רק פעמיים בשבוע בשעות קבועות מראש. הקשר שלי עם > החברות שלי נותק בעקבות טראומה שעברתי. עם החבר שלי אינני יכולה > לדבר - א) כי אני חוששת שימאס לו ממני ומהבעיות שלי וינטוש אותי, > כשאני כל כך תלויה בו רגשית. ב) כשאני מבקשת ממנו משהו עבורי - > אין לו זמן בשבילי או שהוא בדיוק צריך ללכת וכשהוא מבקש משהו ממני > אני עוזבת הכל ומעניקה את כולי רק לו. > קשה לי. אני סובלת נפשית, פיסית, חברתית, מה לעשות? האם למישהו > יש עצה?
במביל'ה שלום רב, הגעת לפורום הנכון. אם תקראי כאן בפורום את ההודעות, תראי שהחברים כאן עברו טראומות. אז, לאט לאט, בקצב שלך, את מוזמנת לספר, את אשר עבר עלייך. כדי להבדיל בין סיפורים על הטראומות ובין שיחות חולין אנחנו מסמנים, לאחר כתיבת הנושא (כשזה קשור לטראומה) את האות ה בסוגריים (ה). בסדר? עדי
אולי ספרי לנו איזה טראומה עברת? ואלו תופעות יש לך שאת קוראת להם פוסט טראומטים??? ונשתדל לעזור לך ולתת לך טיפים בכייף!!
במבי יקרה , את צריכה להחליף מטפל עם את לא בוטחת בה כי אחרת הטיפול עלול אפילו להזיק . צריך להווצר כימיה ואת חייבת לבטוח במטפל/ת . אנחנו פה כולנו סובלים מאותם תופעות שתיארת ויודעים ומבינים עד כמה מצבך אינו קל . מבחינה התרופות כל התרופות ממשפחת ה-SSRI הם תרופות נוגדי סירוטין שמורידים את החרדה והדיכאון הם תרופות טובות שלא ממכרות . אך כדאי שתדעי אם תרופה עושה לך רע את חייבת לדרוש מהפסיכיאטר שמטפל בך את החלפתה . כל התרופות שמרגיעות עצבים הם תרופות שדורשות זהירות מיוחדת כי הם תרופות ממכרות . אם תצרכי עזרה תוכלי לי פה תמיד למצוא חברים קשובים ואת דרור שישמח לעזור לך . אני מקווה שתחושי בטוב ומצבך תשתפך . ניתן לבדוק את תכונות התרופות דרך האינטרנט. בידידות אלן
כל מי שענה לי עד עכשיו אמר לי שעליי להחליף מטפל. בעייתי היא שאינני יודעת כיצד לעשות זאת בדרך הטובה ביותר (בלי לפגוע באף אחד, בלי "לעשות רעש" וכו'). תודה, במבי.
במבי היקרה ערב טוב ברוכה הבאה לפורום מנסיוני הקצר בטיפול (רק 13 שנים) אני יכול לשתף אותך בתהליך שעברתי ואשמח לענות על שאלות, לדעתי שעתיים בשבוע זה מעל הסטנדרט (האם את משלמת על הפגישות מכיסך?) ובעצם הפעילות החשובה של הטיפול מתבצעת בין המפגשים הפרונטליים עם המטפל (שללא ספק יש לפתח אליו/אליה יחס מיוחד ואולם הטיפול מתבצע על ידי כך שאת לוקחת אחריות על התהליך ואפילו אם המשמעות היא פרידה ומציאת מטפל חדש מכאן שלא חשוב בשלב הזה מי המטפל ובלבד שתקחי אחריות על התהליך ובמיוחד על התהליך שבין המפגשים צביקה
היי צביקה, תודה על קבלת הפנים. כשאתה מציע לי לקחת אחריות על התהליך ועל התהליך שבין המפגשים , למה אתה מתכוון?
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
