חייב לספר

אני יודע שלחק מכם זה ישמע מצחיק ואולי קצת אידיוטי אבל לי זה לא אכפת אז ככה נזכרתי שאחרי המובלעת הסורית ירדנו לצומת ווסט היו שם בתי אבן שחורים כל הבתים היו מחוררים ובאחד הימים בציר הנפט לכוון בסיס התותחנים התהפכה שם משאית די 400 ואותנו הקפיצו לעזרא היו שם כמה הרוגים ופצועים מגדוד התותחנים שישב שם במכנה קבע בטח דרור מכיר את המקום

צהריים טובים יהודה , הסיפור הזה לא נשמע מצחיק ונראה לי מאוד כואב . אני ראיתי חלק מסיפור הצלה הזה בסרט שנקרא יום-כיפור , נדמה לי סרט של בועז יכין . הוא תיאר שם עבודה של יחידה הצלה והצד הלא מוכר של המלחמה ועד כמה הבאלגן חגג באותה מלחמה . חוסר -הסדר היה אטומי. אף אדם לא ידע לאיזה יחידה להסתפח . התפקיד של ההצלה השאיר פצועים נפשית ופיזית רבים בשטח . אפילו שזה קרה לפעמים אחרי הקרב , או בתאונות . אני מתאר שראית שם מחזות קשים . משהו מעיק עלייך ספר אחי אם אתה רוצה להפטר מזה ? באהבה אלן

זה לא הענין בעזרא שהגשנו הענין שאני מתחיל להזכר בדברים ששכחתי ואולי בבוא הזמן גם השנתיים האבודות יחזרו לאט לאט

נו טוב אתה בטח זוכר את מספר הגדוד כמו מספר מכונית הפז'ו וקצת הלאה את התאנים העסיסיות לא רחוק מהכניסה למסעדה ואת ריח דגי הפורל של מי הדן שפעם אפילו גנבנו לא מעט דגים בניצחו של חבר משק ששירת איתנו ביחידה מה זה טעימים על האש מארגזי הפעולה שהבערנו

אני לא יודע מי יודע או זוכר אחרי המלחמה והפרדת הכוחות ישבנו בבנטל ושם לפי ההסכמים חייבים היינו ללבוש מדי משטרה אז הצמידו לנו לוחיות של משטרה ועל החולצה היה מספר כמו במשטרה הרכבים היו צבועים בצבע מגב ומספר משטרתי גם בצד השני אפשר היה לראות שנהגו כך ובכלל בצק פוסט יכולנו אפילו להחליף מבטים

וכבר אמרתי קודם הלוואי ואזכר במה שאני שוכח ושאכח את כל מה שאיני מסוגל למחוק ולאבד צביקה

ליהודה למה מצחיק? מה אתה עצמך עשית שם ? עזרת בחילוץ עצמו? האם הרגשת משהו תוך כדי? ואם כן מה? צביקה