טירונות - פרק 15 (ה)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
עמדנו בזמנים לשם שינוי לדברי המ"כ ברגר . לא האמנתי שזה היה נכון , אך היו לו תיכנונים אחרים לגבינו לאותו יום . ברגר הודיע לנו עם חיוך על פניו : " מעשיו מתחיל הקדם -טירונות " אתם רואים הנפרסים לפניכם ועד קצה האופק , אתם חייבים לנקש את כל המטווחים עד סוף הקדם טירונות , לצורך כך אחלק לכם טוריות " הוא הזמין בעזר המכשיר קשר טוריות , אחרי חמש דקות ירד לאיזור המטווחים ג'יפ עם דליים וטוריות . הוא הראה ל נו איל נתחיל לנקש את המטווח . הקוצים נראו כלא נגמרים . הגבעות שמסביב למטווח היו מלאים בקוצים ובצמחייה קיץ יבשה . ברגר הסביר את משימתינו כך :" עם לא תנקשו טוב את המטווח כל האיזור יוכל להתלקח . עליכם להקפיד בניקוש " הוא לקח טורייה והראה לנו איל עלינו לנקש את הקוצים מאיזור השורש . אנחנו לעולם לא התעסקתו בגננות , לעולם לא נחזקנו טוריה אמרו לו כולם במקהלה . אז הוא ענה לנו : " הגיע הזמן " בידידות אלן
אלן יקר, נדמה לי שאתה עושה כאן משהו חשוב במיוחד. הפרטים הקטנים שאתה מתאר מאפשרים גם למי שלא היה שם להבין בבהירות את הטראומה שכל אחד עובר עם גיוסו לצה"ל, ואת הקושי שבמעבר מן החופש האזרחי אל הויתור על החופש הזה. לפעמים כאן מתחילה הטראומה, והיא קשה יותר מן המלחמה עצמה. שבוע טוב, דרור
אני שלא כמוך דרור לא חוויתי שום טרואמה במסגרת הטירונות אני פשוט הרגשתי שכך צריך לנהוג או להתנהג למי שרוצה להיות חייל או אולי בגלל שהתנדבתי
ערב טוב דרור ושבוע טוב , דרור, נמדה שעלית על נקודה מאוד חשובה הטראומה התחילה בטירונות . הטראומה שלפני הטראומה (קו 300 ) . לא חשבתי על זה אך הערת בי כמה נקודות שלעולם לא חשבתי עליהם . העמדה וורדה כמו שסיפר גם אור היית עמדה מאוד מפרידה . מאחור היית התנחלות קדום ומדימה המחנה . יום הראשון ששמרתי נתקפתי בפחד ואימה . לא ידעתי להסביר למה . אך אתמול הבנתי אחרי שאור סיפר סיפור דומה . http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=66&i=155777&t=155669 המשך בהודעה הבאה -
אלן חמוד גם אני עשיתי את זה בסנור ובכלל לא התביישתי כי מי רצית שיעשה את זה הפלסטינאים הרי חייבים לנקש את הקוצים אחרת הם עלולים להדלק בזמן ירי