שיר ברוח אחרת

מערב פרוע , פיגוע , מכונית בוערת , מכונית תופת , רוח סוערת . שברים פזורים , חלקי-גופות וגוויות על האדמה מפוזרים , כמו חלקי מתכת , כמו מכונית מפורקת למכוניות , אנשים מבוהלים רצים , צועקים לא רוצים ליהות בזוועה , נוכחים , אך הם כבר חלק מן האירועים , הכל כבר ידוע , בלתי נמנע , זו איננה מלחמה רגילה , אלה מלחמה שפלה של חלשים ופחדנים . מלחחמה של הפחדה , שרק חפים מפשע נפגעים בה . אך מקווים שפעם ינשוב בארץ רוח אחרת . רוח של שלווה ואחווה .

יש לי חדשות לאלן אין מלחמות לגבורים צביקה

תהיה גיבור, תשב בבית, תשים לך מסכה תגיד אני אדם כה מאופק, שקט, שיהיה לי שקט רק. אבל אל תשכח חביב, כל מה שהולך סביב כי אנחנו עם סגולה, לא נזכה לגאולה, אם נושיט להם את הלחי השניה.

זה שיר זה? זה הספד על נצחון, ועל הפסד זה שיר מלא כאב על כבשה קטנה ועל זאב זה שיר על עם קרוע מתאחד עם זעזוע כי מה שהופך אותו לעם זה דם, זה רק הדם. בדמייך חיי לה נאמר בהווה, עתיד, וגם עבר, ברית מילה מחר, ופסח של אתמול ואנחנו את הראש טומנים בחול.

ועדיין יהללוך החיים צביקה

לא מצחיק.