שוב זה בא

האימה האיבה קולות המלחמה שוב מתעורר בבהלה רטובה כעס נוראי על העולם ועצמי מנסה להסתתר תחת הכר לא הולך שוב הדלת נפתחת והכעס גובר לא רוצה להאשים אף אחד אבל שלא יאשימו אותי על הרוגז והכעס שלי מרגיש שרוצה לפרוץ עולמות להרקיע שחקים הייתי רוצה להביט ממעוף הקונדור אל העמק הנעלם העמק בו אני נמצא ואולי פעם אחת לחשוב על המחר שכבר הוא היום וכך הגלל מסתובב על צירו ימים ולילות כאילו חלפה לה רק שעה תמימה והנה עלם כבר עברו כמעט 30 שנה ואתה עדיין תחת הדובדבן הפרי העסיסי והטעם המר ואני עוד נמשך אל העץ האכזר שבוודאי עוד עומד לו שם שאת פרותיו הארסיים קצת קשה להבין

בוקר טוב א' , כמה כאב וסבל עובר עלייך א', אני מכיר את תחושותיך , גם אני הייתי רוצה להסתכל ממבט הקונדור בשמיים . דימוי נפלא ומרגש . כמה נפלא להסתכל על הטראומה שלנו ממבט מרוחק , אך הולכים לישון ושוב נכנסים לתוך זה . לתוך זוועת המלחמה ונזכרים שלא משנה כמה זמן עבר מאז , נשארנו לתוך זה . כמה חשוב להסתכל ממבט הקונדור על האירועים שעברו עלינו . זה לא פשוט בכלל , כי לא הכל בשליטתינו , אלא מוחינו לוקח את הפיקוד באמצע הלילה . אני מקווה שנמצא מנוחה פעם . באהבה גדולה . אלן