החיים במחיצתו של פגוע הלם קרב
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
שלום דרור גרין,תודה על כל תשובותיך הכנות. רשמת לי שיזהירו אותי מפני החיים במחיצתו של פגוע הלם קרב ושזה סיכון גדול מבחינתי.אני באופן אישי מכירה כמה נשים שאכן עזבו את חבריהן או הבעל בגלל העניין הזה והחליטו לא להתמודד ולא להישאר איתו. אני באופן אישי מרגע שהוא סיפר לי על הלם הקרב והתופעות והחרדות למיניהן לרגע לא חשבתי לעזוב אותו בגלל זה ולא אעזוב אותו רק בגלל זה, בדיוק כמו שלא עוזבים נכה או חולה רק בגלל שהוא חולה,יש הרבה מיקרים שכן נפרדים או לא רוצים מישהו ומתרחקים ממישהו רק בגלל מחלה או נכות ולא משנה מה היא-אבל זה מראה לדעתי על בורות ופחד מהתמודדות או חוסר כוחות ורצון להתמודד עם הדברים. הכל מתחיל ברצון וכאשר רוצים מישהו באמת ואוהבים אותו אז גם בוחרים להישאר איתו ולהתמודד איתו ולקבל אותו עם הטוב והרע,הרי אף אחד לא מושלם. למה זה סיכון גדול מבחינתי?אני יכולה להיפגע באיזה אופן?בכל מקרה מרגע שידעתי על העניין שלו לא חשבתי לרגע לברוח או לעזוב אותו רק בגלל זה.נכון שדברים קשים אבל אשמח לקבל עזרה ולשפר אותם.בבקשה רישמו לי מדוע החיים במחיצתו של הלם קרב כ"כ קשים?
שלום נוגה אולי אצליח לשכנע את אישתי לתת כמה טיפים כמי שעברה שבעה מדורי גהנום בטח תדע להשיב על מקצת משאלותיך
נוגה יקרה, הבחירה שלך לעמוד לצידו של בן-זוגך, למרות הפגיעה, מעוררת הערכה והשתאות. זה איננו מקרה של נאמנות לבן-זוג שנפגע, אלא יכולת להיכנס למעורבות עם אדם שנפגע לפני שפגשת בו. כמו בכל קשר זוגי, היכולת שלכם לשוחח על הנושא תסייע לכם להתגבר על הקשיים העתידיים. עם זאת, כדאי להכיר את הנושא לעומקו, ולבדוק את האפשרויות של החמרה בעתיד. אני מציע שתשאלי את חברי הפורום שלנו איך הם, ובנות זוגם, מתמודדים עם קשיי היומיום של החיים המשותפים, ברקע הפוסט-טראומה. שלך, דרור