המחלה והאהובים שלי

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

24/07/2001 | 11:09 | מאת: במבי

בוקר טוב לכולם, מאוד קשה לי עם ההתמודדות היומיומית עם הפחדים, הכאבים וכל שאר התופעות שמגבילות אותי כל כך. כשאני שומעת ורואה איך האחרים בסביבתי סובלים גם הם ממני זה כואב לי עוד יותר ומוביל אותי ליאוש. אני מנסה לצאת מהיאוש הזה, כשאחת הדרכים היא לפנות אליכם. ביני לבין ההורים והאחים שלי נוצר ריחוק ולפעמים אני מבקשת לדבר איתם, ובמקרים אלה הם תמיד עסוקים בדברים אחרים. לחבר שלי נמאס ממני, הוא טוען שקשה לו לחיות עם הרגישות שלי לכל דבר, קשה לו לשמוע שלא ישנתי בלילה, קשה לו מהפחדים שלי מדברים מסוימים ועוד. מצד אחד, אנחנו אוהבים ואינני חושבת שהוא מעלה על דעתו להפרד ממני, למרות הקשיים והוא גם נותן לי להבין שהוא דואג לי ומתוך דאגה לי הוא מביע את כל הדברים שמפריעים לו לגבי. מצד שני, אני מרגישה אנוכית, כאילו אני מחזיקה אותו ונותנת לו לסבול ממני. כפי שציינתי, אנחנו אוהבים, לכן אני מוכנה להשקיע בקשר ביננו. שאלתי העיקרית היא - איך אוכל להקל על החבר שלי את החיים איתי?

24/07/2001 | 11:42 | מאת: אלן

בוקר טוב במבי יקרה , אני רוצה לומר לך שקודם כל תדאגי לעצמך , זה אנוכי, אך לדעתי זה הכרחי , כי זה שלב בחלמה . המשפחה , החבר לא חווים את מה שאת חשה . לפי מה שאת מתאר בו לא מדובר בכך שהוא אינו רגיש למצבך פשוט לא מבין . את צריכה להיות סבלנית . לוקח הרבה זמן עד שהסביבה מבינה ולפעמים היא אינה מבינה גם לאחר הרבה זמן . כדאי שלא תחליטי החלטות פזיזות . כדי אולי לשאול את החבר שלך אם הוא רוצה להכנס לפורום כדי שהוא יוכל להבין אותך יותר . נשמח לענות ולעזור ככל שנוכל . זה שאת לא יושנת , צריך לתת לא להבין שקשה לך . תיהיה סבלנית . אני למשל לא הצלחתי להסביר לאח שלי מה עובר עליי . הוא לא יורד לחלק העמוק של הבעיה . בידידות אלן

24/07/2001 | 12:34 | מאת: במבי

הי אלן, תודה רבה על מילות החיזוק. אני באמת אנסה לשכנע את חברי להשתתף בפורום. שוב תודה, במבי.

24/07/2001 | 12:44 | מאת: יהודה

שלום במבי אני הייתי שואל את השאלה אחרת איך הייתי יכולה להגיד לחבר שלי שיעשה לי את החיים קלים יותר לדעתי את צריכה להסביר לו שלא תמיד הכול הולך כמושרוצים ועל מנת להקל עליך הוא צריך להבין אותך יותר ובשביל להבין אותך יותר את חייבת להפתח לפניו ולנסות להעביר לו מה עובר עליך אולי כך חלק מהבעיה כבר לא תהיה ואם חברך יצטרף כאן אלינו אני מאמין שקל יהיה לך להתמודד עם בעיות היום יום מקווה שעזרתי במקצת

24/07/2001 | 14:12 | מאת: adi

במבי, אני חושבת שגם הוא יצטרך עזרה. על מנת להקל עלייך. עדי

24/07/2001 | 14:25 | מאת: נוגה

שלום במבי - קודם אני שמחה שאת נשארת ומשתתפת כאן כי זה חשוב ומקווה שאוכל לעזור לך כי גם אני סובלת מדברים דומים. הרבה פעמים נראה שאנחנו לגמרי לבד עם כל הבעיות ואין מי שיעזור ויבין,הרבה פעמים זה נכון,אף אחד לא מבין וכמה שננסה להסביר זה לא יעזור,רק אלה שאכן סובלים מאותו דבר,כמו כולם כאן,יכולים באמת להבין מה עובר עליך. אני מאמינה שהחבר שבטוח אוהב אותך מנסה להבין ולעזור אבל קשה לו כי העבודה הקשה וההתמודדות היא אישית ולי לדוגמא ישנם דברים שאף אחד לא יכול לעזור לי בהם ולכן עלי להמשיך ולהיות חזקה ולמצוא את הדרכים האישיים שלי לעבור אותם,כך אצל כל אחד ואחד,הדברים לעיתים אישיים והרגשות אישיות והאופי שונה,כל אדם מוצא את הדרכים שלו להתמודד,אני בטוחה שגם את תמצאי וברע שלך יהיה יותר קל,תוכלי יותר להיפתח לחבר ולספר לו ולהסביר כדי שיהיה איתך,בטוח שהוא לא סובל כי אם היה סובל כ"כ ממך לא היה נשאר איתך,ברגע שתמצאי לעצמך פתרונות תוכלי להקל גם על החבר שלך והכל יהיה לשניכם קל יותר,אי אפשר לנסות להקל עליו בלבד כי בטוח שלך קשה פי אלף ונכון שלעיתים זה אגואיסטי,כמו שאלן אמר,אבל את חייבת קודם לדאוג לעצמך,שתחזיקי את עצמך ותסתדרי תוכלי גם לסדר את הקושי של החבר שלך,והכי חשוב,להמשיך ולשתף אותו בהכל ולהסביר לו כל דבר כי אם לא תסבירי אין סיכוי שאולי יבין-כך אני עושה עם החבר שלי. חשוב לי שהוא יבין אותי ויהיה איתי ויכיר גם את הצדדים הפחות נעימים כי רק ככה אני יקבל גם את עזרתו,ברור שהעבודה הקשה היא שלי אבל שאני יודעת שהוא דואג לי ותומך בי ומנסה להבין ולעזור זה עוזר לי גם. לא חוכמה לשתף רק בדברים הטובים והנחמדים. עם ההורים והאחים לעיתים קשה יותר כי באמת כל אחד עסוק בשלו וקשה לבקש מכולם להיות רק סביבך,וגם אם יבינו,מה זה יעזור?לי אישית לא עוזר הכל,הם לעיתים לא יכולים לעשות כלום אפילו שהם רוצים ואני מבקשת בתוך תוכי אני יודעת שרק אני יכולה לעזור לעצמי. מקווה שעזרתי לך. שיהיה לכם המשך מוצלח ואהבה נפלאה. נוגה.

24/07/2001 | 15:02 | מאת: ב.

.

24/07/2001 | 16:36 | מאת: אלן

אתה לא חייב להעיר פה על -על דבר בלי להזדהות . אני מבין שאתה קוצה תשומת - לב , תקבל אותו בשמחה ובאהבה אם נדע קצת מי אתה וחשוב על זה , ב. המחפש תשומת לב . אלן

כ' יקר, לעתים, ההבדל אינו גדול. אנחנו מקבלים לפורום שלנו את כל מי שנושא הפורום קרוב ללבו, ואשמח אם גם אתה תגלה סובלנות אל המשתתפים. שלך, דרור

25/07/2001 | 00:25 | מאת: צביקה קומיי

איזו מחלה? על מה את מדברת? צביקה

25/07/2001 | 12:15 | מאת: במבי

צביקה החמוד, סליחה אם טעיתי במינוח. העיקר הכוונה. במבי

מנהל פורום טראומה והלם-קרב