על אלה בכו עיננו

4 מאנשי ירושלים יצאו מירושלים והתארחו בפונדק, אמר לעצמו בעל הפונדק "אומרים אנשי ירושלים חכמים המה, אלך ואבדוק אם נכון הדבר" הלך וצותת מאחרי הדלת בהם התאכסנו האנשים אמר הראשון : "המיטה שקיבלתי שבורה היא, ובעל האכסניה עשה פה טריק שלא ארגיש, " חשב הפונדקאי "נכון, אמת הדבר" אמר השני "לבשר שאכלנו היום היה טעם של כלב " התפלא הפונדקאי, וחשב , הרי קניתי אותו באיטליז כשר ומוכר, איך זה? אמר השלישי "ליין ששתינו היה טעם של קבר" חשב הפונדקאי "איך זה? הרי היינן מוכר וידוע מקום העסק שלו, הוא לא יאחסן ינות בקבר" אמר הרביעי "וכי למה אתם מתפלאים? הפונדקאי עצמו הוא ממזר" נדהם הפונדקאי, הרי יש לו אבא. אבל מכיוון שאומרים שאנשי ירושלים חכמים הם, הלך ובדק, הלך לאטליז, ובאמת התברר לו שהכבש שקנה, בהיותו טלה ינק מכלב. הלך ליינן, וגילה שהכרם ממנו נקטפו הענבים - סמוך לקבר. מכיוון ששלושה מתוך ארבעה דברים נתגלו כאמיתיים, הלך ותחקר את אמו, ובסוף זו הודתה לפניו שאביו אינו אביו. שאלו חכמים, מה הקשר בין מיטה שבורה - שאת זה יכול כל אדם לראות, לבין שלושת הדברים האחרים? אלא שאז כשבית המקדש היה קיים, החוכמה הייתה רבה, ופשוט היה שבשר בטעם כלב, או יין בטעם קבר, או ממזרות, יראו באותה פשטות, וקלות כמו שכל אדם רגיל היום רואה כשהמיטה שבורה. על זה היה דווה ליבנו.

פיך מפיק מרגליות רוז. דניאל

איך זה שאני אטעה כך. אולי בגלל שיש רק תשעה באב אחד בשנה, מנהג ישראל , עם צאת תשעה באב לגנוז את ספרי הקינות שקראו בהם באותו יום, בזה מביעים את האמונה בביאת המשיח, כי ידוע שכשיבוא המשיח, יחזור תשעה באב להיות מועד, יום שמחה , יום עם סעודות חג. אכילה ושתיה. ותמיד אנחנו מקוים שזה צום ט' באב האחרון.