ציפורנו של אשמדאי.....עבורך..

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

26/07/2001 | 20:20 | מאת: דניאל

שמע אני ממהר נורא.אבל הצלחת קצת להכעיס ולו במעט.כי מעולם לא ראיתי התייחסותך הרצינית לנושא שלנו הלם-קרב. מעולם לא שמעתי תמיכה או טלפון או הודעה חמה לחברים. מעולם גם לא זכיתי לראות או לשמוע ולהשתתף בכאבך אם יש. מעולם גם לא שמעתי שהלכת לחבר לתמוך או שום הודעה בעיניין שלנו הלם-קרב. אז חבר אין לך שום זכות לבוא "ולחנך" פה החברים אלא אם באמת היית פה פעיל לאורך כל הדרך. אלא אם היית נותן תמיכה בכל משך היממה.ואת זה אני וחברים וחברות עושים בכל משך השבוע. אז לך באמת קל לבוא פעם בחודשיים לתת הברקה"שלדעתי מאוד חכמה אבל לאחר מכן שוב להעלם. ידידי כאן החברים אמיתיים ותומכים לאורך כל הדרך לכן אבקשך להימנע ולפגוע בנו...חןוכמתך ברורה אבל השתמש בה רק לתועלת כולם ולא להוציאם מהכלים. ואני?כן כשחבר קרא לי ויקרא או יבקש תמיכה אתן לו את הנשמה. כשהייתי במצב רוח מדוכדך ידעו החברים הרבים לעודד. גם כשרציתי לעזוב פה ידעה רוז להתעלות ולהחזירני. חבר...הספר הולך להיגמר אז הזדרז באם אתה רוצה להימצא בו. ושמע...כמו שרוז לימדה אותי.."הכל בא מאהבה". דניאל

לקריאה נוספת והעמקה

דניאל יקר, אני שמח לראות אותך כאן. בזמן האחרון אנו מוצפים בשמות בדויים, חלקם של משתתפים קבועים שלנו, ואם זה ימשך יאבד הפורום שלנו את צביונו ואת משמעותו, וניאלץ לוותר עליו. אני מקווה שתשוב אלינו, ותמשיך להשתתף בפורום כבעבר. שלך, דרור

27/07/2001 | 04:13 | מאת: דניאל

אז נוותר.לא ייקרה לנו כלום. רצוי וחשוב להדגיש שאנו לא כלי אצל אף גורם.אנו אנשים פגועים ומאד מעטים שבאים בפורום זה. והאם גם את המעט הזה אתם רוצים להפיל? הריי אנו כל הזמן בשר תותחים של אחרים בעוד רבים ההלומיי קרב בכלל לא מגיבים בפורום זה. אז מה...לבוא כל הזמן ולהגיד שכאן זה סתם ואז באים ותוקפים אותנו?למה? מה חטאנו שכל השנה סיפרנו את כאבינו.מה? לא מגיע גם בתפרקות קטנה? סיפרתי בשיא טיפשוטי אפילו אייך אני לא מצליח לשכב אם אישתי... ואז יבואו מספר חברים ויטיפו מוסר?למה?איפה הם בפורום זה כל השנה? אז תעשו לי טובה אתם רוצים לסגור כאן תסגרו,לא ייקרה כלום. רק אל תטיפו כל הזמן מוסר ותזהירו אותנו בעוד אנו זה הפורום כולו. ןאני אישית מעולם לא הרגשתי שעשיתי טובה בהשתייכותי לפורום זה,נהפוך הוא כאן הכרתי חברים טובים שלא הייתי מכירם לעולם.כאן למדתי ואם אחריות להיות מאופק. כאן גם למדתי לא להגיב במהרה על כעל מילה שמזמן הייתה מקפיצה. ואתה זוכר דרור שהיה אזעקה ולא קפצנו?ואז אמרת אייך זה שאף אחד לא קפץ?אז יש לי תשובה עבורך מאחר והיום היה אזעקה ואכן קפצתי דרוך כקפיץ,התשובה הייתה במקום דרור,כולנו היינו בבית-קפה מעיין משפחה,היינו מוגנים ובטוחים כאטשר היינו ביחד,וכאשר אנו ביחד ואנו מוגנים לא היתה לנו סיבה לקפוץ., וכעת שאני לבד אני קופץ אפילו מייתוש. כן אני זקוק לחברים חמים ותומכים.אני לא זקוק לחברים שמתנגחים,כאלה יש הרבה בשוק. כל טוב עד לסגירה אני עדיין כאן. דניאל

מנהל פורום טראומה והלם-קרב