בהמשך לטראומות וחתונות
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
אני שותפה, להכנות לחתונה, אצלי שומעים הכל, על החתן על הכלה, על האמא שלו\שלה, על בעל התזמורת שלא רוצה לשיר שיר מסוים, ועל הקייטרינג שהוסיף פתאום מע"מ, אני רואה ביטולים, יותר נכון חשה אותם, עוד לפני שהזוג יודע, לא בכל המקרים, אבל בחלק, אני יכולה לכתוב ספר שלם רק על הקטע של הכנות לחתונה, אני ובעלי הכנו את החתונה לבד, ההורים רק קיבלו הזמנה. הטראומה היחידה שיש לי מאז היא, האוברדרפט המתמשך במשך שנים, לא יותר. אני די בקשר עם הכלות גם אחרי שהן מתחתנות, יולדות, נראה לי מוזר הענין של "פוסט טראומה" אחרי חתונה.
טני דוקא לא כל כך דואג לאובר אני משאיר את זה למנהל הבנק שהוא ידאג סתסססססססססס.
רוז יקרה, מה שתיארת כאן, על הספר שיכולת לכתוב על ההכנות לחתונה, הוא מה שאצל חלק מן המתחתנים הופך לטראומה, ויותר מאוחר לפוסט-טראומה. זה, כמובן, נאמר בהומור מסוים, ולא צריך להקדיש לזה יותר מדי מקום כאן. וצר לי על האוברדרפט. גם זו טראומה מתמשכת לא קטנה. ניפגש בשמחות
אובר דראפט זה לא פוסט טראומה - זאת הטראומה בעצמה צביקה