תעירו אותי כשיבוא המשיח.

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

03/01/2001 | 09:24 | מאת: רוז

חבלי משיח נדמו לחבלי לידה, ככל שהלידה מתקרבת יותר , כך כואב יותר, יש מי שרוצה ניתוח קיסרי, שיעירו אותה כשהתינוק יהיה בחוץ, אני עיפהההה , לא יכולה לשמוע חדשות, לא על פיגועים, גם אם הייתי גרה בשומקום, אין מקום בטוח על פני כדור הארץ. , נורא מתחשק לי להכנס למיטה ולישוןןןןן כמו השיר של איינשטיין, ושיעירו אותי כשכל זה יגמר.

03/01/2001 | 09:27 | מאת: יהודה

זהו שהוא לא בא אפילו גם לא מבקר.

רוז יקרה, ולמה, את חושבת, יש למשיחיות ריטינג כל-כך גבוה אצלנו? לכולם נמאס קצת מהמציאות, וכולם רוצים להתעורר עם משיח צדקנו. יש כאלו, המאושרים, שקיבלו את המשיח כבר לפני אלפיים שנה. אבל אנחנו לא נקנא בהם, נכון, רוז? אנחנו נשמור על זכותנו לתקווה, ונמשיך לקנות אופציות למניות המשיח העתידיות שלנו. לכי לנוח קצת. בטח עבדת כל הלילה, ומוחך הוצף בחדשות ובפיצוצים. לצערי, כאן בפורום לא אוכל להבטיח לך משיח, ואם לא יתרחשו פיגועים מסביבנו, אנחנו נמשיך לדבר כאן על הפיגועים שבתוכנו. ושיהיה לך יום טוב, דרור

03/01/2001 | 09:33 | מאת: ציפורנו של אשמדאי

למה לא להבטיח? תבטיח, תבטיח. יש משיח אינסטנט, שמת בניו יורק וחי איפשהו שאפחד לא יודע. קוראים לו "הלובביצ'ער" אבל הוא משיח דגם ביתא, מתאים לאשכנזים בלבד. זה יותר טוב מכלום, נכון?

03/01/2001 | 09:36 | מאת: רוז

נשארתי קצת ערה נכון, אבל זה לא דבר חדש, וגם ניסינו לבדוק למה הדואר האלקטרוני לא תקין (תתיחס בבקשה ל"להתחיל מחדש" בתחתית הדף) , אבל אני רגילה להיות ערה בשעות כאלו, וממש לא הקשבתי לחדשות על פיגועים, אבל כן הקשבתי לתוכנית ברדיו כל חי, של דודי שוומנפלד0שיחות עם מאזינים), וגיליתי שאנילא לבד, אנשים פשוט מיואשים. מיואשים, מיואשים. מה יהיה הסוף? מה יהיה על כולנו?

03/01/2001 | 09:49 | מאת: צביקה קומיי

דרור - להבטיח משיח זה קל כל אחד יכול ואפילו יש כמה שמתפרנסים מזה לא רע הבעיה היא הביצוע צביקה

03/01/2001 | 09:48 | מאת: צביקה קומיי

מי חיכה לי הגעתי אבל זה אני ולא המשיח בן דוד צביקה המקום הבטוח היחידי הוא אצלנו בלב ובראש לפני כ4 שנים למדתי באוניברסיטת ב"ש פילוסופיה והמרצה פרופ' יובל לוריא אמר שאין שום דבר שאנחנו יכולים להיות בטוחים בו ולהאמין לו ועניתי לו - לא מסכים אני יודע ובטוח שהחברה שלי (תמיד קראתי לורד חברה שלי ולא אשתי) אוהבת אותי - חודשיים אחר כך באמצע חופשה בסיני היא הודיעה לי שהיא מחליטה להתגרש ושזה סופי לא היו שום שלבי וצעדי ביניים להודעה מעניין אה שום דבר לא בטוח מלבד הספק צביקה

צביקה יקר, הספק, אכן, הוא הדבר הבטוח היחיד שיש לנו. אבל קיימים שני סוגים של ספק. האחד הוא הספק ההרסני, הציני, זה שאינו מותיר שום מקום לתקווה (ר' גורגיאס, מן הפרה-סוקרטים), והשני הוא הספק הבונה, האופטימי, השואל שאלות כדי לבנות עולם טוב יותר. וכאן אנחנו מרשים לכל הספקות הרעים וההרסניים לבטא את עצמם, כדי לנסות ולהחליף אותם, מאוחר יותר, בספק טוב יותר, אופטימי, מלא תקוות. נכון, רוז? :) דרור

03/01/2001 | 10:10 | מאת: יהודה

אני תמיד אומר שיש דבר בטוח אחד המוות.

03/01/2001 | 10:51 | מאת: רוז

תגיד לפרופסור שלך, שלפני שהוא מדבר על אמונות ילך ללמוד קצת יהדות אצל המומחים, לא הבבאים למיניהם, מומחים, כמו הרב יוסף ציון בן פורת, הרב נויגרשל - גאון עולם, בעל השכלה אקדמית רחבה. הרב בן מנת וכו' וכו' יש עוד כמה שמות אם תרצה. נראה אם הוא מרים את הכפפה.

מנהל פורום טראומה והלם-קרב