טירונות- פרק 19 (ה)

בשעה אחת חזרנו לבסיס . עלינו בריצה לאורך השביל .רצנו בחזרה אל איזור המרפסת שצפתה אל האיזור המטווחים . ברגר הקציב לנו באופן מפתיע ונדיב שני דקות שלמות . לא עמדנו בזמנים וברגר אמר לנו:" חברה עמדתם בזמנים .ידעתי שהוא עושה לנו הנחות . הוא אמר לנו :" עכשיו חברה, הגיע הזמן לאכול ארוחת צהריים , תחזרו למגורים . 30 דקות הפסקה וב- 13H30 . אני אבוא לקחת אותכם לארוחת -צהריים בשעה אחת וחצי . בשעה אחת וחצי לפי הלו"ז שתוכנן , ברגר קרא לנו :"צאו החוצה הגיע הזמן לארוחת צהריים . מסדרו בשלשות ואני רוצה לדמוע הקשב פראי , תסתכלו על הפס השחור , מבטים למעלה , אחד, שתיים , שלוש קרא החניך תורן . עמוד דום לקבלת המפקד . ברגר עמד בעמידתו הישרה והמתוחה וסקר אותנו בעיניו . הבחנתי בדיבור הלא ברור שלו . הוא חייך לעברינו ולא ידענו אם הוא מבסוט מעצמו או מרוצה מאיתנו . אך החיוך השרה עליי ביטחון . חשתי שאני יכול לסמוך עליו באש ובמים . בידידות אלן

ילדים גדולים ילדים קטנים , את יודעת אמא כולנו ילדים מתים ממלחמה