בוקר טוב ושבת שלום (ה)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
כבר כמה ימים אני רק קורא את מה שכתוב (מה לעשות יש לי אישיות של מתמכר) וכמעט לא מגיב (למרות שדברתי עם כמה מהכותבים טלפונית) פשוט יש לי הרגשה שהקייץ הביא את הפורום למן מקום שלא נוח לי להיות בו, {אני מרגיש שגם לי יש חלק בהתדרדרות במקום של הברוגז עם אור על הפגנת הזלזול שלו בהומויים (שאני חייב לציין שהתברר לי שבימים האחרונים לא היתה חזרה על כך) והשיחה עם יהודה ואלן שהתנצלתי עליה לפני ימים מספר} אני מעדיף לראות בפורום מקום מפלט ומקום נעים - אפילו אם הנושאים העולים בו מציפים לעיתים ומביאים לידי התקפי חרדה ולחץ, ולא מקום של התנצחויות, אני כותב זאת כי אני מרגיש שהשתיקה שכפיתי על עצמי גרמה לי להפסד בהשתתפות בחווייה של השתחררות שבכתיבה אני תקווה שנמצא לעצמנו נתיב כזה שיאפשר לכולנו להביע עצמנו וזאת מבלי להפריע להתנהלות על מי מנוחות שבת שלום לכולם צביקה
צביקה יקר, נדמה לי, שכולנו שותפים להרגשה שלך, ואני שמח שאתה לוקח חלק מן האחריות גם על עצמך. יש כאן קבוצה מגובשת של חברים, שכבר למדה איך לשמור על הדיון המיוחד שאפיין את הפורום שלנו, ועל אווירת התמיכה. כולם מרגישים שמשהו יצא מכלל שליטה, ובמקום להתמודד ולשמור על הפורום, הלך לו כל אחד לדרכו. אחת הסיבות לכך, היא השתתפותם של חדשים בפורום, שאינם מכירים עדיין את כללי המשחק, ונסיונות חבלה של מתחזים למיניהם, ובהם אופיר. הנסיונות האלו מעלים כאן הרבה כעס ואלימות. זו הסיבה שפניתי למשתתפים החדשים, בבקשה להציג עצמם ולאפשר לנו לקבל אותם. באותה המידה אני פונה אל חברי הפורום הוותיקים, לשמור על הרוח הטובה דווקא בימים הקשים, כדי שנוכל להמשיך כאן את מה שעשינו עד עכשיו. ולמרות הכל, ניתן להבחין כאן בגלים כאלו של התקדמות ונסיגה, ומנסיון למדנו שאנחנו יכולים להתגבר גם על תקופות קשות, ולשוב למיטבנו. שתהיה שבת טובה ושלוה לכולנו, דרור
:-)
כמו בהרבה תחומים - לקיחת אחריות היא חלק מהפתרון ומה לעשות במקרה המסויים היא חלק מהבעיה צביקה
שבת שלום , שבת שקטה ושלווה . בידידות וחיבוק וירטאולי חם בתקווה שתתאושש מהר ככל האפשר . אלן
בוקר טוב, אלן, כמעט דף שלם עבר, ואנו מחכים להמשך הטירונות שלך. ובשבת - אתה יכול לנוח. :) דרור
:-)
ושוב ....אתה ממשיך עם הטענה שתקפתי הומואים...טענה שאינה נכונה..לקחת הודעה שלי שנועדה להגן על רוז והוצאת אותה מהקשרה....אבל עזוב זה מאחורי ואני כבר אמרתי שאני לא רב עם אחים ...אני גם מחפש שקט ושלווה אפילו שהפיוז שלי קצר...ומעדיף ליהיות ביחסים טובים מאשר מלחמות...אני עכשו בתקופה פחות או יותר טובה....בגלל הטיפול התרופתי אני הרבה יותר רגוע אז מצידי הסיפור סגור ...ואני עם הפנים קדימה בידידות-"אור
אור יקר, בוא נשכח את המריבות הישנות. אני מסכים אתך שבאהבה אנחנו יכולים להתגבר על מריבות ואי-הבנות. אתה צודק, אנחנו איננו אויבים אלא חברים ואחים, וחבל שבשעות קשות אנחנו נלחמים זה בזה. וצביקה, אתה תמיד חוזר על כך שאויבים אתה רואה מבעד לכוונת. אבל לפעמים מה שאתה רואה בצד השני, וחושב שהוא אויב, הוא מישהו כמוך. כאן, למשל, אין לנו אויבים, וגם אלו שמשתמשים לעתים במלים שאינך אוהב אינם אנשים רעים. אז בואו נשכח את מה שהיה, ונמשיך קדימה. דרור
מבחינתי העניין סגור צביקה
מנהל פורום טראומה והלם-קרב
