פרק 20 -טירונות (ה)

ברגר הוביל אותנו לחדר -אוכל תוך כדי שהוא מצעיד אותנו בטקס הקבוע : שמאל ,ימין ,שמאל ,ימין . הגענו לחדר אוכל ונכנסנו אחד לאחד ומילאנו שולחנות . הוא החליט שלא להפריע לנו בחדר האוכל והלך לאכול בחדר אוכל של המפקדים . השתחררנו , חשנו הקלה גדולה . סוף-סוף יכולנו לנוח מן היום הקשה שהתחיל באותו יום ברבע לחמש לפנות בוקר . אך הפתעה לא נעימה חיכתה לנו לא היה מספיק אוכל בחדר האוכל . הונח על השולחן עוף ל- 15 אנשים . לא האמנו למראה עינינו . כולם התחילו להתנהג כמו עדת זאבים רעבה . מי שהיה קרוב לצלחת אכל ומי שהיה רחוק לא הצליח לגעת בעוף בזמן . המראה היה חייתי ולא בדיוק אינושי . אני אכלתי באותו צהריים לחם וסלט . יצאתי מחדר אוכל עצבני וכועס . כששאלתי את ברגר למה לא היה אוכל הוא אמר לי:" צריך ללמוד לשרוד בתנאים קשים .אתם חיילים ובמלחמה לא תמיד יהיה לכם " תשובתו לא הרגיע אותי , אך לא היה הרבה מה לעשות . בידידות אלן

בוקר אני ממש יכול לציין שאני הייתי בצבא אחר אצלנו מלבד המלחמה תמיד היה אוכל ורעש בחדר האוכל אף פעם לא היה

היה מפקד גרוע. בחיים לא לימדו או חינכו אותנו שבשדה הקרב צריך גם למות ברעב. דניאל

למה לא? הבן שלי אומר שהאוכל כל כך גרוע, שלפעמים עדיף להישאר רעב. והשבוע, היתה להם פדיחה שטבח אחד גמר משמרת, השני לא התעורר, ולא היה להם אוכל, בסוף הזמינו להם המבורגרים מבורגר ראנץ' בעיר הסמוכה.