טירונות -פרק 21 (ה)

לא ישנו אחר-הצהריים . אסרו עלינו לקיים מנוחת -צהריים . בצהריים לא ידעו בדיוק מה לעשות איתנו . אז הגיעו לשלב " התיזוזים " האמיתיים . מיד לאחר ארוחת -צהריים המ"כ ברגר אסף אותנו לריצות ברחבי הבסיס . הוא ביקש לשפר את כושרינו .רצנו מנקודה לנקודה בתוך הבסיס . הזמן שהוקצב ע"י ברגר היה מאוד הגיוני ותמיד עמדנו בזמנים שלו . להגיע בדקה וחצי מנקודה אחת למשנהו. היה זה זמן סביר ומאוד הגיוני . אך בכל מקום איפהשהתייצבנו חניך תורן צעק את הקריאה : 1,2,3 מחלקה שלוש היכון לקבלת המפקד . חניך תורן היה צועק מחלקה שלוש היכון להקשב , וכל המחלקה היית צועקת הקשב פראי ואז ברגר היה ניגש אלי אתה יודע מה זה עמידת דום . וצועק לי באוזן : "אלן אתה בהלם " . בידידות אלן

לא חושב.באם הבחור היה רגיש מהתחלה היו צריכים לגלות זאת טרם ובמהלך הגיוס.במידה ונתנו לו להמשיך...וגם להיות בתפקיד של שוטר צבאי זה מהווה סימן שהבחור אכן עבר את השלב. וכמו כן במהלך הטירונות כולנו היינו המומים.אם כי אני אישית לא זוכר שהייתי המום ממשהו ספציפי במהלך הטירונות. אני זוכר פגישה מלפניי כשנה עם חבר לטירונות ולמלחמה,וכאשר שאלתי אותו אייך הייתי הטירונות?(כי אני לא זוכר)והאם הייתי מופרע?והוא ענה לי: אתה היית "ארטיסט קטן",אבל היית "חזק"היית סוחב אלונקה במסע מתחילתה ועד סופה,היית אמיץ,ומתיי שבמלחמה אחרים רצו לשמור על הזיווד,אתה תמיד רצית להיות קדימה,וכנראה בשל כך היו לי אוהבים יותר משונאים,כי בקורסים למינהם לא היה פירגון יוצא מגדר הרגיל. דניאל