לילה חם במיוחד מעלה בי זיכרונות (ה)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
לילה חם במיוחד כמו הלילה מעלה בי זיכרונות קשים וטובים בו זמנית מלילה ששמרתי בבסיס של משטרה צבאית באילת שימשתי כיומנאי לילה , כמו יומנאי משטרה . תפקידי היה לאבטח את הבסיס נוסף לכל ולדאוג שכל האסירים חיים במעצר . הייתי חתום עליהם . כל חצי -שעה ביצעתי סיבוב במעצר כדי לראות שהכל בסדר שכולם יושנים ואף אסיר לא ברח או לא פגע בעצמו . השעה היית שתיים וחצי בערך כמו עכשיו . עשיתי סיבוב במעצר הבחנתי באור דלוק . כבר משהו נראה לי חשוד ולא תקין בשעה 11 הכרזתי על כיבוי אורות . לא שמעתי עוד נשימות מכיוון המעצר . ישר רצתי למשרד להביא את מפתחות של שער הברזל המסורג של המעצר . פתחתי את דלתות הכבדות של המעצר . הגעתי ישר לדלת שממנה בקע אור . כבר העובדה שלא שמעתי נשימות די הפחידה ארותי . דימיינתי מה אני אראה כשאפתח את הדלת . תחושה של מחנק תפס אותי בגרון ומחשבות השחורות ביותר עברו לי בראש . לא טעיתי כשניכנסתי לתוך תא הדלוק . עמדתי דום מאימה . העציר שבתא תלה את עצמו עם בגדיו וסדיניו והיה ערום כמו ביום היוולדו . למזלי מאחורי הדלת חשבתי שהוא כבר אינו נושם וטעיתי . הגעתי רגע לפני הסוף .נשימותיו היו כבדות . רצתי אליו והתרתי את הקשרים שהוא עשה מסביב לגופו ולצווארו . הבחור בכה כמו ביום היוולדו .חיבקתי אותו . אמרתי לו שזה בסדר הצלתי אותו הגעתי הזמן . בידידות אלן
הבחור בכה ובכה . וחיבקתי אותו חיבוק אמיץ . הוא היה נבוך . נשארתי בתאו עד הבוקר . הוא סיפר לי שהחברה שלו האשימה אותו באונס וכל העולם חושב שזה נכון . אני לא הייתי פה כדי לשפוט את סיפורו אלה לאפשר לו להתפרק ,לספר מה שעבר עליו . הייתי כולי נרגש ושמח שהצלתי אותו . הוא סיפר לי שהוא יכל לחיות עם הבושה והחרפה . אני אמרתי לו שאני מקווה שיהיה בסדר . הוא סיפר לי שהוא הגיע מצרפת שלוש שנים לפני -כן ולא בדיוק נקלט בארץ . ישר הזדהתי איתו כששמעתי שהוא לא נקלט בארץ . גם אני חשתי כך עד לגיוסי לצבא .הוא סיפר לי שאף אדם בבסיסו אינו מסוגל להבין מה עובר עליו . אני הייתי האדם ביחיד שהוא פגש במקרה והיה מסוגל להבין מה עובר עליו . הוא נעצר גם על עריקות כי לא רצה יותר לשרת בצבא. אני אמרתי לו שצריך להיות סבלני והוא יתחיל להיקלט בארץ . הוא בטח בי . התחלתי לדבר איתו בצרפתית . הוא מייד התרצה וסיפר על כל החיים שלו . הוא סיפר לי שהוא חייל בודד בארץ ללא משפחה . המפקד שלו שונא אותו ומטיל עליו את כל המשימות הגרועות ביותר. הצעתי לו לא לוותר ולהגיש נגדו קבילה . הוא לאט-לאט נרגע וחשתי עד כמה השיחה שלי איתו עזרה . בבוקר סיפרתי את מה שאירע למפקדי . הוא החליט שהוא מצמיד אותי אליו כדי שלא יעשה שטות נוספת . הוא החליט שהעביר אותו למעצר בבאר-שבע עם משאית הלחם הראשונה שתגיע לאילת ואזכה לארבע ימי -חופש . קפצתי על ההזדמנות . המפקד קשר את האסיר שלי באזיקים . זה מבחינתי היה כבר מעבר לאסיר . כבר הכרתי את שמו .איפה הוא גר בצרפת . הוא כבר נראה לי מישהו מן המשפחה . הגיע משאית הלחם ועליתי אם הניצול שלי לתוכה . המזל -הרע רדף אותי כנראה . הבהג של המשאית נרדם באמצע הנהיגה ומכוון שחושי היו מחודדים הבטתי על עיניו כל הדרך , וכל פעם שהוא נרדם צעקתי אליו תתעורר אנחנו הולכים למות איתך , כולנו ביחד . לאסיר שלי פתחתי את האזיקים בניגוד להוראות . הזמנתי אותו לארוחת -ערב בעין -יהב . ידעתי שהוא לא יברח . איכשהו הצלחתי להציל את כולנו ממוות בטוח . הנהג הרדום נראה יותר ויותר ישנוני. תתארו לעצמכם כמה מזל היהל נו. עירנות שלי מנע אסון בטוח . בשעה 12 בלילה הגענו בקושי רב לבאר -שבע . אמרתי לאסיר שהבאתי איתי שיאמין שיהיה בסדר ושיספר את הסיפור כמו שהוא סיפר לי לשופט ואני בטוח שהצדק יצא לאור . עברו עליי שני לילות מרגשים ביותר . כל -כך שמחתי שהצלתי אותו ויכולתי לעזור לו לפרוק את המחשבות הרעות שעברו עליי. כמה התחושה מוזרה לראות כל -כך הרבה מוות בזמן כה קצר . הצלתי את הבחור וכמעט שמתנו בדרך לבאר- שבע . התחושה שהצלחתי להציל את הבחור ואת עצמי מהנהג הרדום שימחה אותי בצורה מדהימה . נשמתי לרווחה וזכיתי לארבע ימי חופש שהיו מגיעים לי לחלוטין . אני מקווה שלסיפור הזה היה אפי -אנד . אך לעולם לא ידעתי מה קרה עם האסיר שלי . בידידות אלן
הי אלן, איזה סיפור מקסים - ומדהים יותר משום שהוא אמיתי - אתה רואה, באמת עשית עבודה מדהימה שם למרות התנאים הקשים. תראה איזה מזל היה לאותו בחור שאתה הייתה שם. האם זה אותו מפקד שניסית ליצור איתו קשר לאחרונה? האם כתבת לשי? מקוה שיהיה לך יום מדהים!!!! :-)ליאורה
אלן יקר, את הזיכרון הזה, על הצלת החיים הכפולה, כדאי לנצור לשעות הקשות יותר. זהו שביב אור, המאיר גם את החלקים האפלים של השירות הצבאי שלך, ושלנו, וטוב לחזור אליו כאשר הכל נראה חשוך וקודר. דרור