עד מתי נקבור את מיתנו (ה)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
די אני לא יכול לסבול . אני זועם . שונא את המחבלים הללו . הם הרגו לי את המפקד שלי , . הם הרסו לי את החיים . אני מכיר אותם מכלא קציעות . איך הם צחקו מאיתנו והבטיחו לי כל יום להבריח אותנו את כל היהודים מישראל . התוכנית שלהם מתחיל להתקיים . הם כל פעם הקניטו אותי ואמרו לי שאנחנו " נחנחים" , "מניאקים " .כל יום ספגתי קללות שהיום כמעט הכל חוזר אלי . הדחקתי את כל זה ופתאום אחרי כל פיגוע הכל נקשר וצף בחזרה . אחד מן האסירים אמר לי שאנחנו עוד נגיע למחנות מעצר שלהם . הכל נראה לא מציאותי ולא אמיתי . אני פתאום קושר את מעשה הזוועה הללו למעשה הזוועה שראיתי בתוך הכלא . הם לעולם לא יפסיקו . אני מכיר אותם יותר מדי וזו סיבה מצויינת להיות מדוכא . הם צחקו מהצבא הישראלי כל יום ולעולם לא התנהגנו בקשיחות אמיתית איתם . האמנו שצריך לשמור על מידה של אינושיות . אך זה לא ילך איתם הם לא יתנו לנו לשמור על אנושיות . אני ספגתי כל -כך הרבה קללות וביזיונות והיום אני רואה את הקשר עם הפיגועים שקוראים . אם היינו מגיבים בקשיחות הם לא מרשים לעצמם לחשוב שניתן יהיה לנצח אי-פעם ולא וחיילים לא היו נפגעים מיחסם המשפיל . אני עד עכשיו כועס על עצמי איך שלא הגבתי על העלבונות וההשפלות שלהם . לא היה אפשר להגיב עליהם כי לא היו צינוקות והמפקדה של הכלא לא היה מעוניין במהומות ובהכנסה לצינוקות של האסירים . אך יכולתי לברוח . לא להגיע למקום שכה הושפלתי , או ייתכן שהייתי כה פגוע שהדחקתי את הכל והכל צף בחזרה בעקבות אותם הפיגועים . בידידות אלן
.
אל תדאג אחי....יהיה בסדר עברנו את פרעה נעבורגם אותם לכל המודאגים........אני בסדר והכל חזר לשגרה נקווה שיהיה טוב
אלן יקר, כמעט כל פיגוע חוזר ומעלה בך יאוש מן המצב הפוליטי, והשתוקקות לפתרון סופי שיסיים את המצב הנורא. אתה כותב: "אם היינו מגיבים בקשיחות", מתוך אמונה שניתן לסיים את המצב הזה, ושקיים פתרון שעדיין לא נוסה. אבל אתה, כהלום-קרב, יודע שלמצוקה הפנימית המתעוררת בכל פיגוע אין פתרונות חיצוניים. נדמה לי שפרקי הטירונות שלך הם דרך הרבה יותר אמיצה ויעילה להתמודד עם האירועים. לצערי, אין פתרונות צבאיים למאבקים לאומיים, ועד כה שום כוח בעולם לא הצליח להתגבר על טרור על רקע לאומי. אני משער שנמשיך לחיות בארץ לוחמת עוד שנים רבות, וזו לא סיבה להתייאש ולהרים ידים. דווקא כאן, בפורום שלנו, אנחנו מוצאים דרכים אחרות להתמודד עם המציאות הקשה. אנחנו יכולים, כמוך, לשוב ולהשתחרר מן הסיפורים הכואבים, ולסייע זה לזה מתוך תמיכה הדדית. שלך, דרור
שלום דרור , אתה פה מעלה נקודה מאוד חשובה . אולי יש בחיים מצבים שאין להם פתרונות וכל בן-אדם אינו אוהב להשלים עם מצבים של חוסר וודאות וסכנת חיים יומיומית . . זה נכון שכל הפתרונות נוסו ונדמה שרוב הרגשות שביטאתי פה הם רגשות כשהדם חם . איך ניתן להשלים עם חוסר האונים האישי , הלאומי . אדם תמיד מחפש פתרון הגיוני. אינני מצליח להשלים עם הטירוף של האויבים שלנו . חוסר האנושיות שלהם . ממבט היסטורי קשה באמת לנצח מלחמת גרילה ומאבק לאומי. אין עמים שהצליחו לעשות את זה ואת זה אני מכיר מהידע שלי בהיסטוריה . אך הגיון לחוד ורגש לחוד . נדמה לי שבזמן האחרון הרגש פועל יותר מאשר הגיון והשכל הקר. אני משוכנע כמו שאתה אומר שהתמודדות עם האירועים והמצבים שאני יכול לשנות ולתאר במילים יעזור לנו יותר , מאשר להתייחס למצב שאין לנו שליטה עליה . כדאי להמשיך לחיות , אפילו שזה נראה כל -יום כמו לצאת לקרב . בידידות אלן
בית תחת בית אני לא מבין מדוע צריך בדרן שאינו מבין הרבה בביטחון להציע לך, אריק, את התגובה המתבקשת לפיגועים. כל מתאבד צריך לדעת שבתיהם של כל קרוביו ייהרסו זה לא יכול להמשיך ככה. או שאני מטומטם או שאלה שמנהלים את המדינה מטומטמים. אני פשוט לא מאמין שזה קורה התגובה על הפיגוע בירושלים היא כיבוש האוריינט האוס? מה הקשר? מה הקשר בין האוריינט האוס שנוהל בידי פייסל חוסייני כמעוז פוליטי של אש"ף, לבין הג'יהאד האיסלמי, שהוא ארגון דתי קיצוני? זה כאילו אנשי הפתח היו כובשים את מועדון צוותא בת"א כתגובה על פעולת של אנשי כהנא. מי מקבל את ההחלטות שם למעלה? אני מאוד מעריך את אריק שרון. בכל הכנות. אבל קראתי שהוא קיבל את ההחלטה אחרי לילה בלי שינה. אריק תרשה לי להמליץ לך על "בונדורמין", או שתלך אפילו על "היפנודורם". תישן טוב ואז תוכל לחשוב בראש צלול. אני רק בדרן אריק, אבל תרשה לי לתת לך עצה אחת רצינית איך לטפל בפיגועי התופת הללו. המחבל המתאבד הוא מאזור ג'נין, כך פורסם. אני משוכנע שכוחות הביטחון יודעים את מקום מגוריו ומקום מגורי בני משפחתו. במקום להשתלט על האוריינט האוס צעד חסר משמעות הן מבחינת מדיניות והן מבחינת יצר הנקמה המוצדק - מדוע לא שלחת עוד באותו ערב יום חמישי יחידה צבאית של סיירת מובחרת בליווי חיל ההנדסה לפוצץ את בתי כל קרוביו ובני משפחתו של אותו מחבל? לא יעלה על הדעת שבזמן שמשפחות ישראליות מתאבלות על יקיריהן, תשב משפחתו של אותו מחבל בשקט ובביטחה ביתה, ותתגאה בבנה הרוצח הגיבור. כך היית צריך לנהוג גם לאחר הפיגוע בדולפינריום. בכלל, זאת צריכה להיות המדיניות הקבועה של ישראל. כל מחבל שיתאבד (או ינסה להתאבד) בפיגוע המוני, יידע מראש שבתי הוריו וקרוביו, גם אם הם מחוץ לישראל, למשל בשטח הרשות הפלסטינית או בירדן - יקרסו ויושמדו בתוך 24 שעות. המתאבדים הללו מאמינים שהם יהפכו לקדושים ויבלו עם שלושים בתולות בגן עדן. אז שיבוסם להם, אבל שיידעו באופן מוחלט שעם התאבדותם, יימשכו חיי הוריהם, אחיהם וכל קרוביהם כגיהנום עלי אדמות. הפתרון הזה כל כך נכון, כל כך צודק, וכל כך תואם את המנטליות הערבית (לא בכדי "יחרב ביתכ" היא קללה קשה ביותר בערבית). אני פשוט לא מבין מדוע צריך בדרן שאינו מבין הרבה בביטחון להציע זאת לך, אריק. אתה אמור להיות מומחה בתחום.
בוא תן לי להוסיף, שיגלחו את האוריינט האוס, ואת כל 7 הבנינים הפלשתינים ההם, ויהפכו את המקום לריאה ירוקה , עם מתקנים לילדים, ימצא עוד מבנה, תהיה עוד ריאה ירוקה, ולפחות הילדים הפלשתינים יהיה להם במה לשחק, משחקים של ילדים, ולא משחקי מלחמה.
אם למישהו הדברים אינם ברורים, ההודעה הזו היא דוגמה להתחזות שאיננה רצויה בפורום שלנו. אין כאן מקום להתחזות בשמם של ידועים בציבור, ובמיוחד לא למטרות דיונים פוליטיים שאינם מענייננו. בעתיד, הודעות כאלו ימחקו. דרור