המפגש עם המפקד שלי (ה)

הלכתי 200 מטר מלישכת הגיוס והגעתי לשער של מ-פקדת משטרה צבאית . הבניין עמד על תילו אך כששירתתי בסדיר הבניין היה עוד חדש ובצבע וורוד . אך מאז הבניין נצבע מספר פעמים . הצבע שנצבע בפעם אחרונה היה צהוב-ירוק . השרידים נראו בבירור בחזית המבנה ליבי הלם בחוזקה .נרגשתי לבוא ולפגוש את מפקדי הנערץ ממשטרה צבאית עזה .המשימה לא היית קלה עבורי . תחילה היססתי להיכנס דרך -הדלת . חשתי שאני עומד להתעלף . נשמתי נשימה עמוקה וניסיתי להרגע . הזמן עשה את שלו . תחילה לא זיהיתי אותו והוא לא זיהה אותי . הייתי כולי מפוחד שכה השתניתי . אך מהר מאוד חזר הזיכרון שלו והיזכרון שלי . בסוף זיהתי אותו היטב . איך הזמן משנה אנשים ? הוא הקריח והשמין וגם אני מאוד התרחבתי מאז . קיבלי ללא בעיה את מבוקשי . ידעתי שאוכל לבמוך עליו . כמה קשה היה עבורו לראות את מצבי . הוא שאל אותי מה אני עושה ? איך ההרגשה ? הוא הרגיש מאוד לא נוח ונבוך . הוא זכר אותי במצב יותר טוב ובניסיבות יותר משמחות . הוא החל לי בריאות . הוא מאוד נעצב . אני חשתי מאוד מוזר . אני אמרתי לו שהוא המפקד היחיד שאהבתי בצבא .לחייו האדימו . כמהמ וזר מפגש של מפקד עם חיילו אחרי 20 שנה . הוא נשאר אותו אדם שהכרתי , ולומר את האמת הוא השביח עם הזמן . עלו תמונות וזיכרונות הכי מקסימים ששהיו לי בצבא , כשהייתי שוטרצבאי במשטרה צבאית עזה. געגוע לתקופה טובה שהיית ואיננה עוד . הגעגוע שלי היה ללא גבול . התמלאתי שימחה כי עלו למוחי כל התמונות הטובות ביותר וגם התמלאתי עצב על מה שקרהמאז שהשתחררתי הוא היה נבוך כמו רופא שמודיע לפאציאנט שלא נשאר לו הרבה ימים לחיות . הוא החל לי בריאות והצלחה ונראה שהדים של אותו מפגש עוד יהדהדו של אותו בראשי עוד הרבה ימים . בידידות אלן

מתברר שאכן נשארו כמה אנושיים בחיינו! ואני מקווה שאני גם מאלו שנשארו עם חום אנושי. אני מה זה אופטימי ביחד איתך היום למרות שלא הבעתי זאת ברגשותיי בעת השיחה עימך. מתברר שאכן קשה לנו להביע רגשות.. אבל באמת ליבי איתך היום .ומחר אני מקווה שנוכל לחגוג. שלך דניאל

היתה לו לאח שלי גבעה קטנה במקום האצבע בין האגודל לאמה, גדם שהביא איתו משם. והיה בה יופי באותה הגבעה משהו שהתריס ואמר גבורה כי אצבע אחת הקריב רק אצבע אחת ולא נתן להם את כל היד. דניאל