שבוע טוב?

ואנחנו כאן יושבים ודואגים, ותמהים, מי הם אותם בני משפחה שנרצחו, לא הרחק מכאן ליד תחנת דלק שבה אחנו לפעמים מתדלקים. הם ממשפחת מטה בנימין, שהיו בדרכם לירושלים, וכמו שהכרנו את רוב קודמיהם, אנחנו מחכים לבשורות המרות - לשמות שלהם. כן, יש פה פעילות ערה, פגזי תאורה וכו' אנחנו מקווים שיצא מזה משהו, מצידי הם יכולים למחוק את כל הכפר ממנו ירו על הנוסעים. זו לא פעם ראשונה שהם פוגעים בנו. אולי ככה אחרים ילמדו לקח. מצטערת על ההתבטאות הקשה שלי, אבל זו גם הרגשתי הנוראה. ו...לא, אנחנו לא נעבור מפה, אנחנו נישאר, ונמשיך ליסוע בכביש הזה לירושלים. כי "אין לי ארץ אחרת, גם אם אדמתי בוערת" כמאמר השיר. ואדמתי , אוי, כל כך בוערת, אבל תמיד היא בערה, באש כזו או אחרת. הערב יצאנו לביקור חשוב באחד מישובי השומרון, לספר לכם שיצאנו עם שני נשקים, של בני החיל, ובעלי? ובני החזיק את הנשק מבצבץ החוצה מהחלון, טעון ודרוך? זוהי ארצי היחידה, אני לא מתכוונת לוותר עליה.

בוקר טוב רוז , שלא נדע עוד צר. המצב פשוט נוראי . אני שמעתי על הפיגוע ואינני מצליח להרדם .משפחות נהרסות ואין לנו פיתרון למצב הזה . אני כל -כך מבין את התחושה הנוראית שעוברת עלייך . אנחנו לא בטוחים באף -מקום בארץ הזו . אף אחד לא יודע איפה המחבל הבא יתפוס אותנו. לפני יומיים ישבתי בבית -קפה , שומר שמר עליי מקרוב והסתובב בין השולחנות .תמונות מן הכלא המחבלים חזרו לי לראש . אני נזכרתי איך הייתי מפטרל בין האסירים . אך הפעם אנחנו הפכנו לאסירים ומפטרלים בינינו כדי שלא נפגע . התחושה פשוט נוראה . זו מלחמת עצבים . בנתיים לא רואים במלחמה הזו פתרון . רוצים שנשבר כמה שיותר מהר ונברח מפה . זה מה שרוצים הפלסטינאים . בידידות אלן