בוקר טוב ישראל

לא יודעת איך אצלכם, אצלי די שמח,בשבוע הבא הילדים חוזרים לבית הספר, ואני אוריד את טבלת היאוש מעל לוח ליבי, גם הלדים שמחים לחזור, החופש הזה, נמאס גם להם. רק המורים מאיימים בשביתה, והם מוצאים תמיד את הזמן הנכון, כשכל העצבים של ההורים סחוטים ומרוטים, הם יוצאים עם "כאן שביתה" "בסיידר, בסיידר" צועקים ההורים, "ניתן לכם הכל , כל מה שאתם רוצים, גם טיסה לרודוס באמצע השנה,משכורת משולשת, ושלשה ימים חופשיים בשבוע, רק ת פ ת ח ו כבר את בית הספר". מה איכפת להורה? הבטיח? אז מה? תמיד הוא יוכל לטעון לאי שפיות זמנית.... וחוץ מזה הכל בסדר, אוירה של חודש אלול ר"ת אני לדודי ודודי לי, זמן רחמים, זמן לבקש בקשות מרבונו של עולם.זמן להתפלל על עצמינו, על חברינו, ועל ארצנו, ו"כל המתפלל על חברו, והוא צריך לאותו דבר-נענה תחילה". זמן לבקש סליחה מכל העולם, ולהתחיל שנה חדשה, בלי מרירויות, בלי טינות ישנות, מחלוקות מתמשכות, שנה חדשה, לוח חדש ונקי, - וגם אנחנו. "החיים כל כך קצרים , שחבל לבזבז אותם על מחלוקות" , אמר רבי נחמן מברסלב, , וגם אם היה אומר את זה איזה אינדיאני בשבט צ'ימבלולו מחונטוזה, הייתי מסכימה. שיהיה לכולם יום פורה,

:-)