איזה בוקר של זהב

התגנב אל מעוני, וכל הילדים התעוררו מוקדם כאילו,, טיול שנתי בפתח, ולא שנת לימודים, והקטן שלי נכנס אלי לחדר, הצביע לעבר החלון ואמר לי "אמא תראי, יש שם בוקר", אז היה שם בוקר נכון, ובשבילו זה אות שחוזרים לגן. כולם עם ילקוטים חדשים, ספרים חדשים, ומחברות נקיות, דף חלק, שנה חדשה. ואיך הם נפרדו זה מזה, כל כך בהתרגשות, וכל כך בגעגועים, כאילו לא רבו אפילו פעם אחת במשך החופש, והקטן שלי לפני שהלך לגן עשה לי את היום, כשאמר לי "אמא את חמודה" אז מי אני שאתווכח איתו? היה לי גם שקט נפלא, אבל גם קצת מעיק, איך ילך להם היום הראשון? יום ראשון הוא תמיד פתיחה, אז לפי הפתיחה מתגלגל ההמשך, בדרך כלל. אני מצידיהעמדתי פנים שהם פשוט עדין במיטות, אחר כך כשהתחלתי להתגעגע, הם התחילו לטפטף הביתה , ולספר, ולקטר, כאילו לא שנה חדשה בפתח, אז זהו הזמן קצר והמלאכה מרובה. שיהיה לכולם המשך יום נפלא...

מזל טוב רוז . סוף-סוף חופש -:) בידידות אלן

שלא תבין לא נכון, אני מתה על הילדים שלי, אבל הם אחרי שבועיים חופש, הם מתחילים לסבול ולהוציא לכולם את הנשמה, בשבילי זה העונש הגדול. בא לי להגיש בג"ץ על התעללות בילדים.