הבהרה

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

21/09/2001 | 09:34 | מאת: הקטור

הועתקה לפורום הלם קרב הודעה שלי עבור דרור דרין ( שלאחר עריכת חשבון נפש הסתייגתי מתוכנה וסגנונה היות ולא כוונה לפגוע בדרורו גרין ). אז זהו, לא היה לי כל כוונה להתערב בפורום שלכם היות ואיני סובל מהלם קרב .התעניינתי בנכתב היות ואני מאובחן כפוסטראומטי ורציתי תוך השתתפות פאסיבית ללמוד מנסיונכם. כשראיתי שפניתי לפורום פסיכיאטריה הועתקה לפורום שלכם חשכו עיניי. אגב מי שרשם שהודעתי גובלת בחוצפה צודק. כמו שכתבתי לדרור אותו יום קפץ לי איזה פיוז וכתבתי משכתבתי. היתי באותה מידה להוציא את התקפנות בדרך אחרת. טוב שיהיה לכם יום נעים וסוף שבוע טוב. בבכרה הקטור

21/09/2001 | 11:30 | מאת: רוז

כך כולם מבקשים סליחה, וכולם נחמדים וסולחים. אבל האומר "אחטא ואשוב", אין מסייעין בידו לעשות תשובה,

21/09/2001 | 16:17 | מאת: צVקA קומיי

שלום להקטור - אתה מוזמן להמשיך ולהיות משתתף פעיל אצלנו - רק קרא את אמנת הפורום קודם http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=66&i=183917&t=183917 צביקה 052-888486

21/09/2001 | 19:00 | מאת: הקטור

לצביקה שלום רב!! אני מעריך את הצעתך ומקבל על עצמי את כללי הפורום. בשלב ראשון אמשיך להשתתף באופן פאסיבי ( כלומר לא אגיב או אתערב) ובהמשך במידה ואחוש שיש ביכולתי לעמוד בתנאים ויהיה לי אערה רלוונטית אעיר אותה. אגב החרטה שלי היא כנה . בדרך כלל, אני לא פוגע סתם באחרים ולכן ראיתי מקום להתנצל גם אם נראה מיותר או מלוקק או מזויף. אני חש הרבה צער על מצבם של הלומי קרב או כאלה שעברו ארוע פוסטראומטי בצהל. ואני אומר את זה מהכרות עם שני אנשים שעברו חויות כאלה . בחור אחד, חבר של אחי , הוקתף על ידי אש כוחותנו בלבנון בעת היותו בן21. לא נפגע פיזית אבל לא חזר לעצמו. קיבל טיפול בצהל אך לא הועיל . בשנת 1983 היגר לשוודיה מתוך נסיון לשקם את עצמו אך ללא הצלחה. כל חייו קרסו. בשנים האחרונות לאחר ההגירה היתה טס מידי פעם לארץ. אבל חבריו התרחקו ממנו באופן הדרגתי היות והתנהג באופן ביזארי ורק דיבר איתם על הקרב . היה מצער לראות איך מסלול חייו של צעיר נקטעו בבת אחת. בחור אחר,בן של ידידה, עבר ארוע טראומטי בזמן שמירה בשרות סדיר. אבל קריסתו היתה קשה הרבה יותר. משרד הבטחון התעלם ממנו היות ולא היה מוכן לחתום על כתב התביעה. רק כשפנינו ישירות רבין ז"ל , משרד הבטחון הכיר בנכותו הנפשית לאחר מסלול מכשולים מביש. צעירותי, עבדתי בביטוח לאומי ובמשרד הבטחון והכרתי אנשים במצבים פוסטראומטיביים שהמערכות התיחסו אליהם בעיקר כמתחזים ( אני מדבר על 20 שנה אחורה יתכן והמצב כיום שונה). ההתיחסות של הרופאים וספיכיאטריים היתה מגעילה. אצלי המצב מורכב היות ובמשך שנים באופן מתמשך חויתי סדרה של משברים דחסתי את הרגשות פנימי והתמכרתי לתרופות הרגעה ( משם הכעס שלי כלפי מטפלים, שאינו מוצדק היות יש מפלים כאלה ואחר%

הקטור יקר, כפוסט-טראומתי אתה מוזמן להשתתף בפורום שלנו, כפי שצביקה הציע, לאחר שתקרא את אמנת הפורום ותסכים לקבל על עצמך את כללי ההשתתפות. שנה טובה ושבת שלום, דרור

מנהל פורום טראומה והלם-קרב