אהלן., זוכרים אותי?
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
אהלן לכולם., סוף סוף אפשר להיכנס בנחת ובלי לחכות 200 שעות למסך שיועיל בטובו לעלות., מחקתם עמודים שהוא נהיה פחות כבד? טוב., בכל אופן שמחה להיות, להתעדכן ולעדכן. שתהיה שנה טובה יותר מהשנה המסרוחה הזאת והכי חשוב לנו כעת להיות לראש ולא לזנב. ושללללללא יוכלו לנו גויי העולם. סיגלית האילתית הרחוקה
ניסיתי לשלוח לך אי מייל, ותמיד חזר, מה שלומך. איך הצליח הניתוח?
שלום לך יקרה., שלחתי לך מייל גם עם תמונות קבלת אותם? הצליח, אבל בזכות הקב"ה ולא בזכות הסנדלרים באילת, הוציאו אותי עם סטרידו קשה מאוד וניתוח של 20 דקות הפך לארבע וחצי שעות אבל שרדתי את זה וזה כבר מאחריי (שלושה שבועות). ניסו להוציא אותי "נכה" רפאית בכדי להצדיק את אופן הניתוח אבל לא הלך להם איתי. הכל בסדר בנתיים, שורדים ומרימים ראש מעל המים וב"ה בחודש הבא גם נגמור עם האיחוד שלו. בנתיים עדיין הולך לטיפולים, פעם למטה פעם למעלה ואני מעלה שיער לבן על כל נפילה שלו, אבל לפחות למדתי לא להיכנס לקריזה מכל נפילה כזאת. מה איתך?
היי גמר חתימה טובה ומה שלומך? ושלום זוגך? ובכלל איך באילת? צביקה
אחלה מן אחלה., אני כל כך מאושרת להיכנס שוב בקלילות וכנראה שמשהו באמת השתנה, אבל הריח אותו ריח (האוירה) באילת מאוד שקט כרגע ונקווה שישתפר כי לפי מה שהולך לקרות בעולם אנחנו הולכים לעבור חורף בקרשים, מה גם שגם במפעלי המצב "בטטה" וזה בגלל שכל לקוחותינו נמצאים בארה"ב. רוז., כן זו אמא שלי, אבל תפסת אותה בחינה שלי שפוכה מעייפות ומבכי (מרוקאית!!!!) ואיך אני ???.......... (מכוערת הה?) חושבים שאני רוסיה עד שאני פותחת את הפה. אני למעשה טוענת שאני פולניה שלא התפתחה...... או רוסיה עם תסמונת דאון. האיש שלי כמו שכתבתי קודם, פעם למטה פעם למטה,(את המעלה אפשר לספור על כף יד אחת) אבל למדתי להתגבר עליו ולא לקחת אותו קשה, ואפילו לנבוח עליו כשזה בא (באישור הרופא שלו כמובן) וזה בסדר, העיקר במיוחד שהורדתי אבן רחיים מצווארי (משפחתו) והם כיום עצמאיים ולמדו הכול מהתחלה. כמו כן., לימדתי אותו שחיי הנישואים הם לא דבר קל וצריך לדעת להתמודד מולם וכעת אנחנו "בעבודה" על הרחבת המשפחה. בכל אופן אני פה מהיום!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! יום טוב לכולכם.