שחזור

דיון מתוך פורום  טראומה והלם-קרב

24/09/2001 | 05:29 | מאת: א.ב.

חברים לרגע הכרנו בבסי האם הג'וליס שנינו היינו מסופחים הייתה כימיה ביננו דבר שלא כולם מבינים בדרך לבלוזה על המשאית ניסינו לגלות מקומות משותפים או פרצופים מוכרים התברר שעבנו את אותו מסלול רק במקומות שונים כשהגענו לבלוזה אחרי שלוש שעות כבר הכנו אחד את השני לדורות שמו היה משה ושמי אלי הוא היה רופא ירושלמי למחרת בבוקר נפרדנו הוא עבר לתאגד הקדמי כשני ק"מ מהכוח המצרי שנעצר אני נותאתי במרפאה בבלוזה כמעט מידי יום היינו נפגשים כשיצאתי לספק ציוד רפואי ליחידות בשטח בין נסיעה לנסיעה הייתי קופץ אליו והיינו יושבים ואוכלים דברים שהבאתי מהשקם באותו בוקר קמתי עם הרגשה רעה כלום לא הלךלי הרגשתי תעוקה בלב העמסנו את האמבולנס ויצאנו לדרך הנסיעה לוותה בתחושה של משהו באוויר כשהגענו לתאגד של משה גברה התעוקה שאלתי את איש הצוות הרפואי על משה הנהון הראש שמאלה וימינה היתה התשובה רסיס מפגז של תותח מצרי פגע בצאוורו החברה התבדחו שמשה שוחרר לפני כולם והואיכין את המקום לשאר שיגיעו עזרתי להעביר את גופתו לרכב הפינוי אני נשארתי לעמוד ומשה נשאר לשכב

24/09/2001 | 08:08 | מאת: צVקA קומיי

ועל כולנו נגזר להמשיך לחיות צביקה

24/09/2001 | 11:54 | מאת: אלן

אין לי מילים כדי לנחם א.ב , אני חש את הגעגוע שלך , את האבל בדבריך . אני משוכנע שעוברים עלייך ימים לא קלים לקראת יום כיפור . היום הזה הפך לארור עבור רבים שהשתתפו במלחמת יום-כיפור . כל התמונות , החברים הרוגים והפצועים בטח עולים לך בימים אחרונים . כדאי שתכתוב כמה שיותר , זהמ שחרר את הזיכרונות ממך אל כולנו וכך אתה חש פחות לבד ואנחנו יכולים להיות איתך . המון כוח ושהחגים הללו יעברו כבר לההזעזאל . אוהב אותך אלן

24/09/2001 | 14:12 | מאת: רוז

ולמה אתה מקלל? מתנה נתן לנו ריבונו של עולם ושבת שמה, ואני מחכה לה בכיליון עיניים, עוד כמה מתנות יקרות מפז - חגים שמם, ראש השנה, לתשובה, ויום הכיפורים לסליחה ומחילה, אם איכפת לך מבגד אתה דואג שיהיה נקי, מכבס אותו , ומתקן אותו, אז נשמה לא צריכה "טיפול יסודי, פעם אחת בשנה לפחות,? נכון שצריך כל יום, אבל אנחנו עסוקים וטרודים, והנה , אנחנו פתאום מוכרחים לעשות פסק זמן, להקדיש לעצמנו ולנשמתנו, ואחר כך יש לנו את סוכות, חג יפהפה בכל המובנים, חג שמח, לא סתם חג, אלא רגל, והוא ממוקם ממש במקום כזה,שיכניס לנו קצת שמחה ללבבות , לפני שמרחשון יגיע, ועימו הקדרות והעבים. אז הנה למה שהחגים לא יעברו, ואני שמחה שיש עוד חגים לפני, ואני שמחה שאחרי שהם יגמרו, יגיעו שוב במחזור השנה הבאה. ושיהיה לך חג שמחחחחחחחחחחח

מנהל פורום טראומה והלם-קרב