חיילים (ה)
דיון מתוך פורום טראומה והלם-קרב
בוקר טוב, פורום, לפני יותר מעשר שנים, בסוכות, מתה המשוררת יונה וולך. וזה אחד משיריה: החיילים יצאו לדרך הם הלכו לשום מקום באותו מקום בערך מחכה דבר מה איום החיילים יצאו לנצח הם יצאו לפי פקודה שואלים כאן מה זה רצח והחופש אבדה החיילים באים מלמעלה מן העבר השמימי הם תמיד הולכים לי הלאה אל הקבר הגשמי הם הולכים תמיד אחורה הם באים לי עם הגב האחד נופל הבורה השני איתו כבר רב הם מושכים תמיד למטה אל הבור בשאול תחתית באוויר צפור כבר עטה היא תאכל שם בלי מפית הם עוד יבואו דרך המחר הם עוד ישירו את אותו דבר וזה נשמע בערך ככה היום נגיע מחר נלך היום נגע ב צרור אהבתך
חנוך לוין, גם כן ז"ל כתב אותו דבר רק יותר בקצרה: הילד שלנו גדול וירוק הילד שלנו לא יגיע רחוק בבוקר הלך הוא, בערב לא שב נשארו אבא אמא ביצים וחלב.
שלום אורן יקר , פשוט גדול היה החנוך לוין הזה . זה נורא עצוב וכואב אבל נאמר עם כל -כך הרבה פשטות אינושית . בידידות אלן
חג שמח דרור , שיר מאוד מרגש כמו כל השירים של יונה וולך . נכון שבכל המלחמות תמיד נשאלות אותם ע"י החיילים . רק החברה ששולחת את אותם החיילים שוכחת לשאול אותם מה דעתם ? איך הם מרגישים . קל להזיז כוחות כשאתה יושב בבית ולא יודע מה זה שדה קרב . זה נכון בכל מקום בעולם . תמיד החיילים הם אלא שילשמו את המחיר גם אם הצבא תנצח או תפסיד . מלחמה משנה אנשים כמו שנכתב באחת משירי גלי עטרי . נזכרתי בסרט אחד , סרט מלחמה הלכתי לראות אותו כי ידעתי שזה לא בדיוק סרט מלחמה הקו האדום . סרט נגד מלחמה . על שני חיילים שמחילטים לערוק מן המלחמה ולהתבודד באי -באוקיינוס השקט. זה סרט של טרנס מליק . יצירת קולנועית מדהימה . הייתי לבד באולם ומנהל הקולנוע סיפר לי שהסרט לא פופאלרי בגלל שהוא סרט אנטי-מלחמתי . בידידות אלן
אלן יקר, חג שמח גם לך. לא שמעתי על הסרט עליו כתבת, והוא מעורר את סקרנותי. אולי בעתיד הוא ישוב. ערב טוב, דרור