הביוגרפיה שלי!

הביוגרפיה הגופנית שלי סבא אביגדור וסבתא דבורה, ההורים של אמא, נולדו במזרח אירופה. סבא שלמה וסבתא נדרה ,ההורים של אבא, נולדו בצנעא. אני נולדתי בצבע חום בהיר. בילדותי אהבתי מאד לקרוא את ספרי ההרפתקאות המתורגמים של קרל מאי וז'ול וורן. הזדהיתי עם הסוחרים וההרפתקנים גיבורי החייל. כשהייתי בן שמונה קראתי סיפור אודות ילד בן תערובת , סיפור אוריינטליסטי כמיטב המסורת הקולוניאלית של תחילת המאה, ולפתע הבנתי שאני לא אדם לבן. התובנה הזו לא נתנה לי מנוחה. אחרי זמן רב הבנתי למה ירון זהבי הוא המפקד, תמר היא היפה, אהוד הוא השמן, עוזי רזה ומנשה תימני. ובסרט - שלמה ארצי הוא ירון זהבי ואלימלך זורקין הוא בכלל מרוקאי. כשרציתי להתקבל לישיבה תיכונית יוקרתית הלכתי להרשמה עם אמא שלי. מאז שחרורי מצה"ל בשנת 1987 אני עובד. הייתי אינסטלטור,עוזר צנר ,איש תחזוקה , עובד יצור במפעל הייטק , כתב טכני, מורה לחשבון לכתה ז', עובד נקיון , שומר לילה ,מדריך בחוגי מחוננים, סטטיסטיקאי, מדריך תוכנה, קצין משמרת בהר הבית , מידען. היום אני ראש חוליה במחלקת הכספים בחשבות משטרת ישראל . אבא שלי מורה ואמא שלי אחות. עם השנים גיליתי שלכל מקצוע ועבודה יש צבע. פעם הייתי במתקן צבאי ולחדר נכנסו חניכי קורס טייס. כולם כחולי עיניים ועזי מבט. לקורס הקצינים במשטרה באו אוחיון ואבוטבול וזיזי ופרג' גם. אצלנו לא מדברים במלים גבוהות, הסביר לי בוהדנה. אנחנו עממיים. אנחנו בית"ר ירושלים לא הפועל ת"א. פה התיאוריה לא עובדת. זה לא אוניברסיטה – זה החיים. לכל אחד יש בכיסו כפי הנראה "אוריינטומטר" שבעזרתו הוא מודד את עצמו ואת האחרים. ומה איתי ? כפי שכבר ציינתי אני לא לבן. אני חום בהיר. כשהייתי אינסטלטור ותיקנתי דודי שמש הכל היה ברור (גם השתזפתי יותר וצבעי הפך כהה כראוי). מאז למדתי באוניברסיטה גידלתי משקפיים עגולים ואני קורא "הארץ". אני גם לא יודע לשחק שש-בש.

יפה מענין המשך

לא הבנתי מה אתה רוצה להגיד ולמה אתה קורא לזה ביוגרפיה

חושב שמבין ומקווה להמשך.

יש הרבה אמת במה שאתה כותב ועצוב ולא צודק ומשגע . היה לי חבר מצויין תימני , ארכיאולוג בחסד עליון שלעולם לא קיבל קידום כי הוא גר בדימונה וגם היה שחור בעורו . כאב לי הלב שראיתי איך הוא עובר את כל וועדות הקבלה ברשות העתיקות ולעולם לא התקבל לעבודה קבועה . אני גם לא התקדמתי בארכיאולוגיה כי לא רציתי להסתיר את מקורותיי זורם בגופי דם מרוקאי ואני כהה בכך . אני לא חושב שאדם צריך להתכחש למוצאו . לעולם לא הסתרתי את מוצאי לאף -אחד . קיים גם אפלייה על רקע אחר . חבר טוב שלי נכה צה"ל מדריך תחיירות מעולה לא התקבל בשום חברה לעבודה ולעולם לא אמרו לא למה . נכשל בכל המבחנים . אך אני יודע שהוא מבריק ויחיד במינו בתחומו . בארץ הזו יש אנשים רבים המפלים אנשים שונים מכל מיני סיבות וללא הסברים . הרבה פעמים אמרו לי שהעובדה שאני גר באשדוד מונע ממני לקבל עבודה ברשות העתיקות . בקיצור עופר יקר זו המציאות . לא בכל מקום ואני מכיר מקומות שלא מסתכלים על צבע עורך . אותי זה מקומם וזה צריך לקומם הרבה אנשים . אני מברך אותך ומצפה שתספר לנו מה עבר עלייך כי את הביוגרפיה שלך לא גמרת . אני מבין את כעס על אנשים מתנשאים . זה חלק מן העולם ,מטבע האדם ולא ניתן לשנות את זה . בידידות אלן

שלום עופר , הנוכחות שלך פה בפורום מצד אחד עוררה סקרנות ומצד שני גרמה לנו לאי-נוחות . אם נבין איך אתה מתקשר לנושא של הלם-קרב נוכל להבין אחד את השני יותר טוב . נדמה לי שהתחמקת מן הנושא של הלם-קרב כי הוא מאוד כואב עבורך . אני חושב שחשוב שתקח את הזמן שלך , הקצב שלך כדי להסביר לנו איך נפגעת בצבא . האם העובדה שהחלפת כל -הרבה מקומות עבודה היא אינה הרמז שאתה פגוע בהלם-קרב ? קשה להחזיק מעמד הרבה זמן במקום אחד כשאתה פגוע בהלם-קרב . כל עימות הכי קטן עלול להפוך למלחמת עולם . ברוך הבא . אם תספר יותר כולם פה יבינו אותך . בידידות אלן

שלום עופר לא כל אחד מצויד באוריונטמטר, כאן כולם מצוידים בישראלמטר,ורק על פי הגדרה זו אתה יכל לגלות היכן אתה עומד,כלומר אתה כאן איתנו והחיים הובילו אותך לאן שאתה היום, ולא צבע עורך,גורלו של אדם בידו. למעשה אני רוצה לומר לך שאין לי(ואני מאמין שגם לשאר חברי הפורום) כח למלחמת תרבות חדשה, הרי אין לזה סוף, גם העליה מחבר העמים סובלת ,שלא לדבר על העולים מאתיופיה. אני מאמין שלרוב חברי פורום זה יש מדי יום ביומו מלחמה פרטית,מלחמה על השפיות ומלחמה במצבי רוח משתנים תכופות,ומלחמה על תפקוד יום יןמי בביתנו אנו. אני חדש מאוד בפורום זה ומאוד מצא חן בעני כיצד כולם נירתמים לעזרת חבר במצוקה ומאוד מקוה שזה יימשך כך,ומצדי אפשר שפורום זה ישמש כלשכת עבודה, או עזרא במציאת תרופה לחבר במצוקה,או סתם שיחת חולין מרגיעה גם אם זה באמצע הלילה. לכן אני מציע להוריד מסדר היום נושא כאוב זה גם אם לשיטתך אתה צודק. איציק