תחושות ומחשבות מציקות (ה)

אני חש פחד וחרדה מכל מה שקורה בעולמנו . אין מקום שקט בעולם הזה . פחד ממלחמת עולם נוספת . אני מפחד מן טרור . הכל קיבל עוצמות שלא הכרתי בעבר. בלילה אני חש עוררות יתר . גופי מתמלא אדרנלין כאילו זה היה אמצע היום , ביום אני חש דיכאון עמוק . קשה למצוא נקודת אור . המצב מפחיד לאור שתמיד ידוע איך נכנסים למלחמה ולא יודעים איך מסתיימת מלחמה . אנחנו אומנם לא קשורים ישירות אך אין ספק שלמה שקורה רחוק מפה יהיה לזה השפעה על החיים שלנו . אני מרגיש צורך לספר ששוב הפחד והאימה מעיקה עליי . אני משוכנע שאני לא לבד . שומעים ברדיו שוב שירים של מלחמת המפרץ . מלחמות אינם קורות בחורף , ושוגר בוש . כל זה במישור הגדול ובמישור האישי התחלתי לספר ולכתוב פה על התיכונות שלי ולא המשכתי . התחלתי להעתיק את השירים למחשב ולא גמרתי . הכל נראה אצלי כמו סימפוניה לא גמורה . אני לא מרוכז וכל התחושות והרגשות מסתובבים בראשי ביחד. גם אני לא חש משיכה לכלום . בורח ממקומות עם אנשים . פארקים ומקומות הומה אדם , מחפש להיות לבד . מתבודד . כל המולה משגעת אותי ומכניסה אותי ללחץ . אני גם לא מרגיש משיכה לבחורות ולא פוגש אנשים וחש זה משגע אותי וכשאני כבר פוגש אנשים אני נלחץ ורוצה לברוח לקונכיה שלי . זו מלחמת קיום מוזרה רוצה גם וגם אתם זוכרים הבנקאי מן הפרסומת . אני מבולבל ולא בדיוק יודע מה אני רוצה ואולי זה בגלל המצב הנפשי המעורער . אני אפסיק בו כי אני עלול לא להפסיק. בידידות אלן

אלן יקר, קראתי בכאב ובהזדהות את שכתבת. אני שותף למחשבות האלה. פעם, ישבתי והגדרתי לעצמי עבור מה ועבור מי, אני רוצה להמשיך לחיות. אחת מהסיבות הללו, הם הילדים שלי.יש לי תמונות שלהם, כמעט בכל מקום שבו אני נמצא, ובכל פעם שמחשבות לא טובות מציפות אותי, אני צובט את עצמי, ומפנה מבט לתמונות הקרובות אלי. אני ממליץ בחום למצוא משהו שמדבר אליך ברמה כזו. בידידות א.ב.צ.